ים המלח מפעל המלח של עותמן ובנו חוסאם חאלק

כיום מפעל המלח "424 מטר מתחת לפני הים"
מפעלו של המהנדס  עותמן חאלק ,הוקם על חורבות וילה נובו שנותרו מהשוד וההרס שהותירו הערבים ,כאשר מפעל המלח בקליה הצפוני , ננטש ערב מלחמת השחרור, מבנה העץ בן שתי הקומות שנבנה עוד בטרם   קבלת הזיכיון ,לחברת המלח הארץ ישראלית.

מבנה שזכה לכינוי וילה נובו, ששימש הן למגוריו של המהנדס משה נובומייסקי והן של קבוצת הצעירים שחברו אליו ,בעת הבדיקות והניסיונות להפקת קרנליט בבריכות האידוי בשנים 1925-30 ,שבה החל הייצור במפעל של האשלג, בפועל התגורר במבנה מוסיה (משה) לנגוצקי ,ששימש כעוזרו הראשי של המהנדס משה נובומייסקי.

מאחורי שער ברזל כחול ממוקם מפעל המלח של משפחת חלאק הפלסטינית ,שקיבלה זיכיון לכרות מלח מידי המלך הירדני בשנים 1963-4 ,בעל המפעל המהנדס הכימי עותמן חאלק ,קיבל זיכיון לכריית והפצת מלח יבש ברחבי הממלכה האשמית .
לאחר כיבוש השטח בידי ישראל בשנת 1967 ,הועבר המפעל לידי כונס הנכסים והאפוטרופוס הכללי הישראלי שמחזיק ברכוש המדינה האשמית שנפל לידינו במלחמה , המהנדס הכימי עותמן חאלק ,פנה לכונס הנכסים והמקום והזיכיון לכריית מלח הושכר שוב לידיו, בתמורה משלם הזכיין תמלוגים למדינת ישראל על פי חוזה חכירה והיטל מס מלח.

מפעלו של עותמן חאלק ממשיך לעבוד בשיטות פרימיטיביות ישנות והינו מפעל קטן יחסית המשתמש בבריכות ייבוש גם בחלקו הצפוני של צומת לידו   , עותמן חאלק עמד ועומד בפני קשיים כלכליים ,פוליטיים (הרשות הפלסטינית) וצרכי הביטחון של ישראל לאורך גבולה המזרחי .

המלח היבש שנאגר ונקצר מבריכות האגירה , פעמיים בשנה בחודשים יוני ובחודש אוקטובר. המלח נקצר באמצעות טרקטורים עם כפות ונערם ליד המפעל, ערמות אלו מתקשות ומקבלות צורת גושים גבישיים ,שצבעם צהבהב כתוצאה מסיפוח החול למלח בתהליך הייבוש.

גושי המלח מועברים למפעל המשפחתי ,לשטיפה במים והפרדת החומרים הזרים בעזרת הצנטריפוגה ,לאחר הפרדת הספחים והמים ,נשפך החומר למסועים לשטיפה נוספת ומשם המלח שקבל צבע שקוף, מוסע לתנורי הייבוש, שלאחריה עובר המלח גריסה של הגושים לגרגרים הממוינים לדרגות עובי שונות בקונוסים עם נקבים בגדלים שונים , הקובעות את טיבו והשימוש של המלח בהמשך דרכו (בישול ,קלייה ומעט כמלח לתיבול מזון, המים שמוצאים בתהליך השטיפה עוברים סינון מחדש וחוזרים לתהליך העיבוד בצנטריפוגות המלח נארז בשקים בני עשרים וחמישה קילוגרם ומשווק לרחבי הגדה ולעזה).

בתחילת שנות האלפיים נוצר הקשר העסקי לאחר תקופה של חשדנות הדדית הוקמה שותפות עסקית בין חוסאם חאלק בנו של המהנדס עותמן חאלק ,לבין היזם החיפאי אלון ליאור ,שהקימו מפעל באזור יריחו המשווק בשטחים ומייצא לערב הסעודית ושכנותיה.

השותפות העסקית החדשה החלה בשינוי מגמה ופיתוח עסקי שונה מהעבר, על מנת ליצור ולשווק מלח מהמפעל באריזות קטנות יותר ,ובתוספות של טעמים למלח כגון : מלח עם פלפל מלח שעבר עישון, מלח המעורב עם אצות ים ומלח בריאות,   מלח בטעמי צ'ילי ותפוז, שום, שמיר ורוזמרין ואפילו מלח בטעם יין מרלו, המלח משווק בארץ ישראל במותג הנקרא מלח 424 סימלי ( כהחלטת האו"ם) .

השותף חאלק כורה את המלח מברכות האידוי בצפון ים המלח, שותפו הישראלי ליאור אלון רוכש את המלח ומעבירו למפעלו בחיפה שם הוא מוסיף את הטעמים והארומה החדשים ומשווקם בארץ וברחבי אירופה תחת המותג החדש   424 מטר מתחת לפני הים.

מיקום