מעיינות מים מתוקים בקרקעית ים המלח
מחקר שבוצע בידי אוניברסיטת בן גוריון, בשנת 2011 ,בידי החוקר יניב מונבז ובהנחיית פרופסור יונתן לרון , גילה כי בקרקעית ים המלח בעומק ממוצע של 30 מטר לאורך חופו של האגם הנכחד ,נובעים שרשרות של מעיינות מים מתוקים על פי דגימת המעיינות , צורת הנביעה של המעיינות כמו לועי קונוס ומערות שקוטרם כעשרה מטר ועומקם הממוצע 13 מטר, מאחר והיה ידוע על פי המעיינות הקרובים לקו החוף כי ישנם מעיינות נובעים ,בעת שנחרו נביעות אלו והמנהרות נתגלה כי הם יורדים למעמקי האגם רצפת המעיינות איננה רצפת חול אלא רצפת שטיח מלח, נביעות המעיינות והמנהרות צולמו ותועדו.
כבר בשנות העשרים התברר לחוקרים, כי קיימות נביעות של מעיינות בקרקעית ים המלח והן מהוות חלק ממקורות המים בים המלח, כבר אז נתגלו יצורים אורגניזמים חיים בים המלח , כך שהשם ים המוות לא היה מדויק במאת האחוזים, המחקר החדש גילה את היקף הנביעות ומספרם הרב ,האמת שמרבדי היצורים והחיידקים האורגניזמים הפליאו בכמותם את החוקרים, בעונות של ירידת גשם רב בארצנו , חיידקים ואצות כאורגניזמים בים המלח, יוצרים צביעה של קטעי ים בצבע אדום כתוצאה מפעילותם ופליטת חומרים כימיים שנפלטו מהם לאחר עיבוד, ועדיין נותרה השאלה כיצד יצורים אלו מתקיימים במליחות הגבוהה של המים , למרות מציאת כמות גדולה כזאת של נביעות.
בדיחה מסופרת על דייג שהתיישב על גדות האגם עם חכה ,ועשה פעולות של דייג והכנסת שלל לתרמיל האיסוף, עבר יהודי סקרן, החנה את מכוניתו והתקרב לדייג , עמד בהה, צפה ולבסוף מסקרנותו שאל את הדייג איזה דגים הוא דג, השיב הדייג ,אתה הדג המאה שאני דגתי.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.