התחבר
ים המלח כיכר סדום והמלחה
כיכר סדום השם השגור בפינו ,איננו בדיוק השם המופיע בתנך והמתאר את המקום, על פי הכתוב בתנ"ך ,השם שניתן למקום היה בקעת הירדן חלק מחוקרי ים המלח שהגיעו מאירופה ואמריקה, החדורים אמונה ואהבה לסיפורי התנ"ך בספר בראשית ,שחקרו את המקום במאות השנים האחרונות, ניסו לקבוע את מיקומו של האירוע שמסופר בו סיפור סדום ועמורה לוט ובנותיו וסיפור ההימלטות מעיר הרשע.
העיר סדום מופיעה בסיפורי התנ"ך כארבעים פעם, והחוקרים כיום נוטים לשער על פי התיאורים בספר התנ"ך, כי סדום ישבה בצפון ים המלח ולא בדרומו , לאחר שהשתרשה הסברה העממית כי סדום שכנה בדרום ים המלח ,תוסיפו לכך את ניצב המלח הנקרא אשת לוט ומערת הקמח שקרסה בחלקה והרי לכם סיפור מקראי בנופח עלילה תנכית שהותאמה לזמננו.
כיכר סדום היא מלחה מדרום לים המלח ,תנאי האקלים הקיצוני של חום ביום וקור בלילה יוצרים תנאי מחייה שאינם קלים לתושבי האזור ,על האזור בעונת החורף יורדים ממטרים שבין 35-50 מילימטר ,המהווים כמות קטנה מאוד לאזור.
בית גידול זה לטבע ולאוכלוסיית החיות ,בשילוב של גבעות חוור הלשון הלבנים ושטחים שטוחים בינם ,הצליח לשמר את עצמו עד תחילת המאה העשרים , למרגלות גבעות ומצוקי החוור הלשון ,נובעים מעיינות השכבה : עין תמר בשמו הערבי עין ערוס, עין הכיכר בשמו הערבי בידה , עין פלוטית (מעיין האהבה).
באזור כיכר סדום ניתן להבחין ,במה שאנו מכנים אזורים סטריליים, שבהם לא צומחים צמחים עקב מליחות היתר של הקרקע ,ניתן להבחין בשטחים אלו בזכות גבישי מלח בחלקם העליון, לעומת זאת בשוליים של השטחים הסטריליים , גדלים שיחי בן מלח מכחיל , עצי אשל מרובע , עצי אשל היאור ,עצי עוכם חד ביתי ,שנהבית הרוזמרין בגוון צהבהב , מלוח קיפח, הגה מצוי , ינבוט השדה , אוכלוסיית הצמחים באזור מתקיימת בזכות מערכת שורשים ענפה ,המביאה מים ומזון הדרושים לגידולם.
כיכר סדום העכשווית כוללת את הישובים נאות הכיכר ועין תמר ,המתפרנסים בעיקר מהחקלאות של גידולי החורף והקיץ המגיעים לשווקים בתקופת החורף ולא כמו בשאר חלקי הארץ שבו משווקים החקלאים את תוצרתם המבשילה בקיץ.
אדמותיה של אזור כיכר סדום הם מלחה ,על מנת לאפשר גידולים חקלאיים באזור ,ננקטו פעולות של טיוב הקרקע המיועדת לחקלאות, בעזרת מים מתוקים שנשפכו עליהם ובעזרתם הורידו את אחוזי המליחות של הקרקע ,לרמה שעלייה ניתן לגדל גידולים חקלאיים.
בין השנים 1980-90 בעזרת המחלקה המיישבת וקק"ל ,נפרצו דרכים חדשות לשדות ,נבנו סכרים להטיית שיטפונות נחל הערבה ,ניטעו עצי תמר חדשים, חלקות חדשות טוייבו בדילול המלחים על מנת להכינם לגידולים חקלאיים.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ,ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.