ירושלים בית הכרם רשת ההוראה מוסדות עזרה (הילפספראיין ) בירושלים
המחסור במורים שילמדו בעברית במוסדות הלימוד שנפתחו בישראל בערים ובמושבות ולחצם של אפרים כהן שהיה המנהל הראשון לסמינר עזרה ודוד ילין מנהלה הראשון של סמינר בית הכרם ,הביא את הצורך להקים בתחילה סמינר למורים לשפה העברית ,על מנת להוציא את הסיסמא דבר עברית כפועל ולא כסיסמא,לצורך זה אף הוקמה אגודת המורים העבריים בישראל בשנת 1903 בזיכרון יעקב.
כיוון שאגודת חובבי ציון לא הצליחה למצוא כספים להקמת הסמינר למורים לעברית, לקחה על עצמה חברת עזרה מגרמניה את המשימה,בשנת 1904 הוקם הסמינר עזרה ליד בית ספר למל שהיה שייך לאגודה, ראשי אגודת עזרה ,ראו במשימתם חובה פטריוטית ליהדות הגרמנית ,להקים גוף מתחרה לרשת אליאנס שהפיצה את השפה המורשת ותרבות צרפת,על מנת שיפיץ ויתפוס מקום בהקניית התרבות הגרמנית בין תלמידי ארץ ישראל ומוריה, הרעיון הנוסף היה ללמד את השפה העברית והתרבות העברית ,ולכן בתחילת דרכה משכה רשת עזרה את מיטב מורי העברית בארץ,כמו דוד ילין, יוסף מיוחס, ח. א. זוטא .
בתחילה למדו במסגרת של חמש שנים כמו בתיכון , התקבלו בוגרי שמונה שנות לימוד בבית הספר היסודי, בסמינר למדו עברית,לימודיים כללים פדגוגיה,הוראה בבית ספר,שירה עברית ולועזית,ציור התעמלות וטבע.
כאשר החלה להקים את רשת מוסדותיה בישראל הקימה אגודת עזרה במשך עשר שנות פעילות כעשרים מוסדות לימוד שונים, רשת עזרה התרחבה במוסדות הלימוד, כאשר השיגו תרומות מאנשים בעלי ממון ברוסיה ובאמריקה , בתרומות אלו הקימו בשנים 1910-13 ,את בית הספר הראלי והטכניון בחיפה על אדמה שנתרמה בידי הקקל.
מעבר לרצונם ליצור מורי עברית בישראל מטרתה של אגודת עזרה ,היה גם ליצור מורים לבתי סיפרה בתורכיה ובמדינות הבלקן, לבית הספר הצטרפו תלמידים רבים, בנוסף הקימה רשת הלימוד עזרה את בית הספר הראלי לחינוך לחיי מסחר ,פקידות והשכלה לסוחרים, בית ספר לגננות ועוד.
בנוסף נפתח ליד הסמינר ,אגף ללימוד מקצועות השייכים למוסדות דתיים והכשרת רבנים לישיבות, הלימודים באגף זה , לא נכללו מקצועות כללים אלא מעט לימוד להכרת הארץ ולאהבה אליה, במקום הוכשרו מורים ומובילי קהילות לארצות הנכר, עיקר תלמידיה באגף הזה שבו לימדו אנשי העדה הספרדים .
אלא שרעיונות נשגבים אלו ,נפלו במהרה במציאות של מייסדי האגודה בברלין, שהחליטו ללמד את רוב מערך הלימוד בשפה הגרמנית דווקא גם מעבר למינוח הטכני במקצועות הראליים שדרש שימוש בשפע הלועזית , מצב זה גרם למורי בית הספר ותלמידיו לחיכוך רב שהביא בהמשך למחלוקת שאיננה ניתנת לגישור.
השמחה הייתה מוקדמת כאשר הוברר כי רשת עזרה תכננה לבצע את הלימוד בשפה הגרמנית ואף תכננה להביא מנהל שאינו דובר עברית ואפילו איננו יהודי, מיד החלה תנועת מחאה גדולה ,בראש המחאה היו תלמידי הסמינר למורים עזרה בירושלים ,במהרה הצטרפו לתנועת המחאה מוסדות לימוד רבים בישראל, אפילו העיתונות בישראל נרתמה לנושא השפה העברית כשפת לימוד במוסד.
עוד מאגדות המרד הנה האגדה המספרת את סיפור מחברות התלמידים הקרועות שנקרעו בידי תלמידי המוסד ביום ההולדת של הקיסר הגרמני באולם בית הספר, האולם קושט בדגלי גרמניה ואפילו לא סממן אחד יהודי, התלמידים נאלצו ללמוד את ההמנון הגרמני ועוד שירים בשפה הגרמנית .
בעת הטכס שנערך בנוכחות הכמורה הגרמנית, הקונסול הגרמני ונכבדים בני העדה הגרמנית פתחה התזמורת בנגינת ההמנון הגרמני, אך התלמידים נשארו יושבים ולא טרחו לזמר את ההמנון הגרמני, מעשה זה הרתיח את מנהל בית הספר רייס ואת נכבדי העדה והקונסול הגרמני, שהחלו לטעון כנגדם על כפיות טובה לתורמי ניהול בית הספר .
כאשר נמאס לתלמידים דברי התוכחה פרצו כולם החוצה ,נטלו את ספרי הלימוד והמחברות בשפה הגרמנית ויצרו מן הקרעים שביל פתיתי נייר עד לפתח הקונסוליה הגרמנית ברחוב הנביאים ,מה שלאחר מכן היה בית הספר אורט וכיום מדרשה טכנית.
לזרם ההתנגדות ללימוד השפה הגרמנית כשלטת גרמה גם להסתדרות המורים בישראל להכריז על חרם על בית הספר הטכני והראלי ,למחאה הצטרפו תושבי העיר חיפה שהחליטו בהתקהלותם זאת להקים בית ספר ראלי עברי בחיפה.
לארץ הוזעק מנהל רשת עזרה פאול נתן לשיחות פיוס ,אך הוא סרב לקבל את הצעות הפשרה שהציגו בפני המנהל לוריא וראשי הסתדרות המורים ודוד ילין ,כתוצאה מסרובו התפטרו ארבעים ואחד מורים מתוך חמישים המורים במוסד , כיוון שחסרו מורים שהתפטרו ופנו להקים מוסדות דומים שהלימוד יעשה בשפה העברית , ירדה בצורה משמעותית הרשמת תלמידים חדשים למוסדות עזרה בישראל.
עמדתו הנחרצת של מנהל מוסדות עזרה נתן פאול ומנהל בית הספר אפרים כהן ,לפתוח את מוסדות הלימוד למרות שמרבית מוריו ותלמידיו התפטרו אוהיו בשביתה גרמו למהומות ופיזור המתנגדים בעזרת צבא תורכיה והקונסול הגרמני.
מלחמת השפה העברית בין המוסד הלא ציוני לבין עולי העלייה הראשונה והשנייה ותלמידי בתי הספר של רשת עזרה , גרם לעזיבתם וללימוד במוסדות חילופים שהקימו המורים הפורשים ,ובסך הכול נרשם ניצחון לרעיון לימוד השפה העברית כשפה הציונית הלאומית.
כנגד הטכניון התאחדו תושביה היהודים של אנשי העליות לישראל ,ההתנגדות הזאת זירזה והאיצה הקמת סמינר המורים בירושלים במבנים ארעיים עד שהוקם מבנה הקבע בבית הכרם.
