ים המלח ומדבר יהודה

חלקו הצפוני של ים המלח משמש כמפגש בין בקעת הירדן לבין בקעת ים המלח, נהר הירדן בזרימתו מבעד לבקעת הירדן נתיבו של הירדן מפותל והוא משנה את צורתו מעונה לעונה בפיתוליו ,מכוון ששיפוע זרימת המים אינו גבוהה ,נאלץ הנהר למצוא לעצמו נתיב למעבר בחציבה בסלעים ובשכבות האדמה הניצבים מולו.

ההיסטוריה מספרת כי בתקופה קדומה השתרע אגם גדול שכלל את הכנרת ועד אזור חצבה כתוצאה משינויי אקלים וגאולוגיים ,החל להצטמצם שטח המים ,שעד אז אידוי המים מקרני השמש היו פחותים יחסית, לאחר שהשטח האגם הצטמצם ,כתוצאה מירידת מפלס המים נחשפה הקרקעית ונחרץ בה נהר הירדן, להולכת עודפי המים שנאספו בגשמים והתנקזו בכנרת .

במרחק שבין הכנרת לים המלח בנהר הירדן, המחבר ביניהם נוצרו בקעות בגאון הירדן עד לבקעת ככר הירדן (העור - הרור)החלק שממערב לירדן שבהם נקוו המים מהרי הגלעד לתוך נהר הירדן בהמשך החלקים (הבקעה) שמסביב לנהר הירדן התרחבו והאדמה הפכה לפורייה ביותר וכללה גם מעיינות מים מתוקים לצרכי החקלאות באזור.

האקלים הנוח יחסית ושפע המים מאפשר גידולים חקלאים במחזוריות של יותר מפעם בשנה לגידול גידולים על שטח אדמה בודד, המים שהצטברו בסופו של דבר בים המלח בלא מוצא או אפשרות להמשיך את דרכם ,החלו בעקבות שינויים אקלימיים ותופעות גאולוגיות , המים בשכבות העליונות החלו להתאדות והמלחים שהיו מסופחים אליהן החלו להצטבר ברובד על קרקעית הים, כתוצאה מהיובש באזור וקצב אידוי המים הרב והצטברות כמויות אדירות של מלחים הפך הים למה שהוא כיום.