גליל עליון ותחתון
בשנת 1913 סייר מנחם אוסישקין באזור עמק וגדות הירדן לראשיתה של ההתיישבות באזור ומחמתם בביצות ובמלריה , קינח בסיור בביצות חדרה , מסע זה עורר אותו לתגובה שעל המנהיגות היהודית בארץ ישראל להתעורר מהאשליות המדיניות שאליהם כוונה דרכם, וההגשמה הציונית תלויה רק ביישוב פיזי של מתיישבים יהודיים בארץ ישראל ובעבודה מפרכת לגאול אותה משיממונה ולהפריחה בעבודה חקלאית לפרנסתם.
אוסישקין הבין כי יישוב יהודים באזור עמק החולה ומצפון לה ,חייבים לקום כייסוד הגנתי לרצף טריטוריאלי יהודי, על מנת להגן על גבולנו הצפוני עם סוריה ולבנון , לצורך רכישת האדמות באזור עמק החולה בידי גואלי הקרקעות , הושקעו מאמצים כספיים רבים על מנת לרכוש אדמות אלו .
אדמות עמק החולה השתרעו על שטח של מאה ושבעים אלף דונם שמתוכם גאלה הקק"ל כשלושים אלף דונם ובנוסף זכתה בזיכיון המנדטורי של ארבעים אלף דונם לייבש את ביצות החולה , אל אלה הצטרפה פיק"א שגאלה גם כן עוד אלפי דונמים בשטח החולה , כך נרכשו פחות ממחצית האדמות ורכישת עוד קרקעות מאדמות החולה נעצרה מחוסר תקציב .
בשנת 1946 ישבו על הקרקע בעמק החולה אחד עשר יישוביים יהודיים : דן, דפנה, שאר ישוב נחלים בית הילל חוליות, עמיר, להבות הבשן ,שמיר ,כפר בלום ,כפר סולד ,שדה נחמיה, מתוכם ארבעה היו מצודות אוסישקין ,דן, דפנה, שאר ישוב ונחלים .
אחת מאגדות הערביות לפועלם של המתיישבים בייבוש ביצות וסיקול האבנים מהשדות המיועדים לזריעה סביב היישובים ,מספרת כי מעבר הירדן גשר בנות יעקב ,קשורות לבנותיו של יעקב ולבור שאליו הושלך יוסף בטרם נמכר לעבדות במצרים ,בור שאליו ניקו דמעות אחיותיו לשמע האסון של אחיהם , דמעות אלו על פי האגדה הפכו לשברי אבנים שחורות שכיסו את השטח באזור , האגדה ממשיכה וטוענת ,כי צאצאי היהודים שהתיישבו כאן המעבדים את הקרקע באזור ,ממיסים את זעתם בפינוי אבנים אלו .
התכנון המקורי להקמת מצודות אוסישקין יועד לאזור הרי יהודה ,אך עקב הבעייתיות להקמתם באזור עקב תקופת המאורעות וחזקם של המתפרעים באזור ירושלים והסביבה עקב השפעת המופתי הירושלמי , הועברה התוכנית לאזור הצפון הנידח יותר .
קבוצה של ארבעה ישובים : דן, דפנה, שאר ישוב , נחלים ,שהוקמו על אדמות בשטח של 25.000 דונם שנגאלו מהערבים בידי יהודים ,בזמן המאורעות והמרד הערבי בשנים 1936-9 באצבע הגליל העליון ,מיד לאחר פרסום הספר הלבן, הוקמו ישובים אלו על מנת להגדיל את היישוב העברי בצפון ארץ ישראל
האגדות טוענות כי ישובים אלו הוקמו על מנת להנציח את שמו של אוסישקין שהיה יושב ראש הקרן הקיימת ,ולקרוא להם מצודות אוסישקין אלא שאנשי היישובים קראו להם על פי רצונם .
