תיאור המוצר

כיכר (רחבת) שירוקה Szeroka ממוקמת ברחובה הראשי של הרובע היהודי קזמירייז
במרכזו של הרובע היהודי, ממוקמת כיכר הרובע שרוקה כשמו של הרחוב כמובן שמסביבה התיישבו מוסדות יהודיים , לידה במעלה הרחוב הוקם בית הכנסת העתיק Remu Synagogue ברחוב   Szeroka 24 , הנחשב לבית הכנסת העתיק בפולין,כיום במבנה המוזיאון לתרבות היהודית בקרקוב.
סביב הכיכר התיישבו בתחילה יהודים שהגיעו לאחר פרעות כנגדם בצ'כיה לתפילה השתמשו התושבים בכיכר בבית התפילה האלטה שול שלידו הוקם בית קברות קטן,כאשר החלו להצטרף עוד יהודים שגורשו מקרקוב ,החלה הבנייה מהכיכר והחוצה וכך החלה ההתרחבות של רובע קזמירייז החוצה.
על מנת להרחיב את הרובע פנו מנהיגי היהודים לשלטונות והגיעו להסכמה על הרחבה ומיגונו של הרובע בחומת אבן,לחומות המקיפות את הרובע היהודי העתיק נוצרו שלושה שערים לכניסה ויציאה,השער הראשון הראשי הוצב ליד בית ברחוב 36 Józefa ,השער השני הוצב ליד בית הכנסת העתיק האלטה שול והשער השלישי הוצב בחומת בית הקברות הסמוך לרחוב Jakuba .
בתחילת המאה השבע עשר כאשר שטחו של הרובע היה צר מלהכיל את כמות האנשים שהגיעו מאירופה להתיישב בו,פנו אישי הציבור וביקשו וקבלו אישור הרחבה נוספת כולל הקמת חומות מסביב ההרחבה ,אל הרובע המוגדל הגיעו יהודים מספרד ופורטוגל ,מאיטליה מבוהמיה ועוד,ערב רב של תושבים יהודים שחיו והתפללו בנוסחים שונים יצר תת קהילות ברובע,שהתאגד לקהילות אשכנזיות (מיעוט) וספרדיות .
במאה השבע עשר חיו בתחומי הרובע כחמשת אלפים יהודים,שעסקו רובם במסחר וכתוצאה מכך שלטו בכלכלת העיר קרקוב,בענפי הביגוד,המזון,הנעלים והעורות,משקאות,חומרי גלם ועוד,הסוחרים היהודים לא הוגבלו בקביעת המחירים כמו הסוחרים הנוצריים שהיו כפופים לאיגודים שלהם (הגילדות) ולכן יכלו לקבוע מחירים נמוכים מהמקובל ,כתוצאה מכך מכרו סחורה רבה יותר.
כיוון שהיהודים סחרו עם בני עמם ברחבי אירופה ,הם שלטו למעשה בשווקים ובמסחר,הם התמצאו בסוגי המכסים ובניידות המטבעות והרוויחו גם במניפולציות הללו לתועלת כיסם .
החיים בתחום הרובע נשלטו בידי שליחי ציבור נבחרים על פי מפתח עדתי,כמובן שהשתלטות על ענפי המסחר בקרקוב,גרמו לכנסייה ולמאמיניה ביחד עם סוחריה הנוצריים של קרקוב לתסיסה ולפריחת אנטישמיות בעיר.

קרקוב כיכר שרוקה Szeroka כיום ברובע היהודי
כיום בכיכר שירוקה התווספו עסקים רבים של חינוך ומזון יהודיים ,חלקם בעלי גוון ישראלי,והיהדות בכיכר מוצגת כיום כאזור תיירותי פולקלוריסטי לתיירים באשר הם,כאשר את סצנות המזון מציגות מסעדות ובתי קפה ,שבהם מושמעת לרוב מוזיקה של כליזמרים בשאון גדול,והסכריניות נוטפת ומתיזה לצדדים.
עוד נדבך לפולקלור הם דוכני וחנויות המזכרות המציגות איזה פסל בעל מוטיב יהודי לבושה בבגדים מסורתיים של יהודים כשהציצית מתגלית מתחתם,ואיך שכחנו את השלטים והשמות באותיות עבריות של קידוש לבנה .
על מנת להוסיף גוון יהודי,בכול שנה נערכת בכיכר וסביבתה הפסטיבל היהודי,בחודשים יוני-יולי,הכוללים למען התיירים,מופעי מוזיקה (בעיקר יהודית) המבוצעת בהרכבי כליזמרים מופעי חזנות,הצגות באידיש,הצגות בפולנית,תערוכות של אומנות בעיקר יהודי וישראלית והמזון היהודי הנמכר תחת כול עץ רענן ,או בדוכנים למזון יהודי וישראלי.
אווירת בילוי זאת ונקודת משיכת התיירים ותושביה הנוצריים של העיר בעיקר הצעירים מושכת עוד ועוד אנשים לפתוח מועדוני לילה ומאורות שתייה חריפה במעטה ומטרייה של השמעת מוזיקה .