תיאור המוצר

חמת גדר

חמת גדר נפתח מחדש בספטמבר 1977 , בידי תאגיד המפעלי חמת גדר, בבעלות הקיבוצים : אפיק ,מבוא חמה, וכפר חרוב .
ממוקם באזור שיפולי דרום רמת הגולן.
טלפון לתאום : 046659999 – 04-6659977
פתוח בימים ראשון בין השעות 8:30-17:00, שני-שישי בין השעות 8:30-22:00 ושבת בין השעות 8:30-19:00.
איך להגיע בנסיעה מטבריה לצומת צמח ,ממשיכים בצדה הדרומי של הכנרת עד הפניה שמאלה לכוון רמת הגולן, לא פונים וממשיכים עד לשלטים המכוונים לחמת גדר.

כניסה בתשלום

מעינות תרמו מינראליים בחיק הטבע. נביעה של ארבע מעיינות של מים מינרלים ,במקום משטחי דשא לפיקניק ומנוחה, מיטות וכיסאות ג'קוזי. מרחצאות אלו שימשו כבר בזמן העתיק למרחצאות, חמת גדר 04-66-55555.
חוות גדר כוללת שלושה חלקים :
חוות גדר

עקב הקורונה נסגרה פינת החיי ,חלק מהחיות נמכרו ,חלקם בתהליכי מכירה, חוות התנינים שמספר תניניה היה כחמש מאות פריטים צומצמה ,והם נמצאים גם כן בהליכי מכירה ומציאת בית חדש, בעת גידולם נמכרו חלקם לתעשיית השימוש בעור התנין באמריקה , הקופים עברו לפארק הקופים, חלק מהנחשים עברו לחנות חיות בבית שאן, ובקיצור החלק השני של המרחצאות חוסל.

בנובמבר 2021 הוחלט לא למכור את התנינים לארץ ערבית , חוות התנינים נפתחה מחדש ואנו מקווים שתקום שוב על רגליה, שעות הביקור בכול ימי השבוע בין השעות 09:00-16:00.

בעבר ניתן היה לערוך סיור בחוות תנינים – סיור בכלובי התנינים, אגמי הקינון של התנינים, ניתן לצפות באכלה בשעות קבועות, תנינים  ומיני חי בר, פינות ליטוף, חממת פרפרים, מופעי תוכים וחממת ציפורים נדירות, חמת גדר 04-66-55555

מרחצאות

שמו של האזור הנקרא חמת גדר , החל בטרם התקופה ההלניסטית ,שעליו כתב בראשונה בידי הגאוגרף היווני במאה הראשונה שלפני הספירה סטרבטו , כבעקבות ביקור שערך במקום, כאתר טבילה שימש גם בימי התלמוד והמשנה, במאה השנייה לאחר הספירה , ואז גם הוקם בסביבתו כפר מרפא למבקרים ,אך פרסומו כאתר טבילה במים רווים במינרלים למזור ,היה בתקופת השלטון הרומאי.

בבית המרחץ היווני שהוקם בתקופה ההלניסטית ,נמצאה כתובת בלוח שיש באותיות יווניות שהמבנה שופץ במאה השישית לספירה , בעת השלטון הערבי בארץ ישראל, בידי עבדלה מאווי ,שיסד את השושלת האומאית ,במאה העשירית נהרסו חלק מהמרחצאות , אך מבקרים רבים באו להיטבל במימי המעיינות, שיפוץ קל עבר המקום בתקופה העותומאנית בארץ ישראל.

השם אל חמה ניתן למקום מתקופת שלטון הערבי בארץ ישראל, זקני טבריה שאינם עימנו ,תארו את הנהירה למעיינות המרפא ,באגדות שאנשים שחיפשו מרפא ,רכבו על חמורים לחמה, (חמת גדר)  בכדי לטבול את גופם בגיהינום  (תיאור לחום המים שנבעו מהמעיינות) , או כפי שהערבים הדביקו את השם הגיהינום (עין אל מקלה) שהיה לאחד משלושת המעיינות שחום מימיו היו מעל ארבעים מעלות, ומעיין עין בלסם שפרוש שמו בושם, וחום מימיו כארבעים מעלות,  ומעיין עין בלוס שחום מימיו היה כ 25 מעלות.

המעיינות החמים באזור חמת גדר (  שבבקעת הירדן כוללים מינרליים),  המספקים מזור לתחלואים שונים, הם ידועים מזה אלפי שנים, בעבר הם נשאו את השמות : חמי גדר, חמי דגדור ,וכיום מעיינות אל חמה, השם נובע מהקרבה לישוב גדר העתיקה, בקרבתם חורבות בתי מרחץ רומאיים , מימי הנביעות של המעיינות כוללים כמות גדולה יותר של מימן גופריתי , ממעיינות שבאירופה, האגדות של הדרוזים מרמת הגולן , טוענים כי האתר הוא גן עדן , כיוון שניתן לרחוץ בו הן בחורף ועין בקיץ ואפילו ערומים.

את אתר הרחצה חמת גדר מזינים המעיינות הבאים:

מעיין עין מקלה (מקל) ,המתהדר בשמות הנוספים חמת סלים , המחבת, הגהינום , מעיין שמימיו נחשבים לחמים ביותר בין המעיינות כחמישים ושתים מעלות ,והעשיר במינרלים ובגופרית ,המעניק מרפא בזכות עושר המים הרבים שבו ממוקם מחוץ לגדר הבטחון .

עין בלזם – בשמותיו הנוספים : מעיין הבושם ,עין אל גארב ,שטמפרטורת מימיו הם בין 40-42 מעלות , מימיו צלולים  ומכילים גם גופרית, המעיין העיקרי המספק את מימיו לאתר הרחצה, הנביעה מפיקה כ 700 קוב מים ליום, שמימיו ממלאים גם את בריכת הילדים שהוקמה במקום, ומסביבה מדשאה ומתקני משחקים, בתקופת זיכיונו של הזכיין סולימאן בתקופת המנדט , הוא בנה ברז מים על מנת לספק מי גופרית לוהטים,. למאמינים שלגימת מם אלו יעזרו לטיפול במחלות .

עין גונס – עין א- ריח ,שטמפרטורת מימיו כ 37 מעלות, הספק נביעתו 700 קוב ליממה, הכניסה אליו הייתה סגורה , בעברו סיפק מים לבית המרחץ שהתורכים בנו באתר.

המעיין שמימיו חמים ממוקם בחלקו האחורי של אתר חמת גדר, ומגיעים אליו בצמידות לדרך העפר הצמודה לגדר מערכת הביטחון ,, במידה והדר נחסמת בידי כוחות הבטחון לרכבים, מחנים בחניון חמת גדר, והולכים רגלית כחמש דקות לבריכות במבנה התורכי  , ניתן להגיע בהכוונת תוכנת הניווט וויז .

במאי שנת 2025 החליטה רשות מקרקעי ישראל לסגור את הבריכה , לתקופה קצרה לצורך שיקום ,שיפוץ, וחיזוק בטיחותי של המבנה , מאחר ורוב המטיילים מגיעם על מנת לרחוץ במים החמים בתקופת החורף, נבחר הקיץ כמועד לשיפוצו .

מימי מעיין עין א ריח  , מגיעים לבריכות האגירה ,ברמת חום של עד 37 מעלות  ומכילים גופרית , בתקופה העותומאנית הוקם חמאם מעל למעיין , מבנה מלבני שחולק לשני אולמות , שכלל לאולם הגדול ובו הבריכה המלאה ובאולם הקטן ברכה קטנה מים החמים יותר 40 מעלות ,הבריכה הגדולה  שימשה את הקצונה הסורית שהוצבו ברמת הגולן ,יש הטוענים כי הבריכות שימשו את הלגיון הרומאי ששה באזור, כיום מצבו של החמאם ,(תקרתו קרסה ) וחלק גדול מהמבנה הרוס ,עבר שיפוץ חלקי ,אך השלטונות שרוצים לסגור אותו נתקלים בהתנגדות קשה של התושבים.

בריכות האגירה של מימי הנביעה החמים המכילים מי גופרית חמים, שחומם קרוב לארבעים מעלות , ממוקם במבנה שהוקם בימי התורכים שגגו נהרס מאבן בזלת ובטון , מתחת למבנה שתי בריכות , הבריכה הראשונה המבוטנת נעולה, ובהם משתמשים לבריכות גידול הדגים הסמוכה, בחדר השני בריכה שאורכה  כשמונה מטרים ורוחבה מעל לשלושה מטר , עומק המים בה כמטר.

לצערנו מבקרים שהניקיון לא בראש מעייניהם השאירו לכלוך וחבל, למרות שקבוצת מתנדבים מנסה לשמרו ,על מנת שניתן להיכנס אליו ברמת ניקיון סבירה, חבורת המתנדבים  הוסיפו פינות ישבה ,קולבים לתליית בגדים ועוד., ובל נשכח את האומנים הנסתרים במדינה שהוסיפו גרפיטי כולל גם לציון המלחמה האחרונה.

עין סחנה – עין סעד אל פר ,שפרושו המעיין החם, ממוקם מחוץ לתחום האתר, שמימיו אינם מכילים מינרלים רבים, טמפרטורת מימיו כ 28 מעלות ,ונביעת המעיין מספקת 1100 קוב מים ליממה, מימיו משמשים כיום למילוי בריכות גידול הדגים בבריכות שבאתר , הממוקם בחלקה הצפוני של חמת גדר ,שטח סגור למבקרים.

מעיין עין בולס , שמימיו מים מתוקים וקרים, טמפרטורת מימיו 25 מעלות, מימיו טובים לשתייה ולרחצה ,בסביבתו פינות מנוחה ופיקניק, נביעתו מפיקה

בימי שלטונו של הנציב העליון לארץ ישראל, הלורד צ'נסלור ,הוחכר האזור בשנת 1930 ,לתקופה של 99 שנים ,לסולימאן ביי נאסיף מחיפה , שהיה בעל חברת מלונות ומרחצאות, אלא שרצונו ליהנות רק מההכנסות, לא פיתח הבעלים את המקום ,השימוש עדיין היה במרחצאות הישנים, מהתקופה ההלניסטית , לידם בנה מבנה ארעי לבאים לטבול במימי המעיינות, לידו הוקם צריף הנהלה וגביית דמי כניסה, חלק מאבני הבזלת שנותרו מהתקופה הישנה שימשו להקמת בריכות לקירור מה של מימי המעיינות ,בכדי שמתרחצים יוכלו להיכנס ולטבול במים החמים.

בשנת 1932 ערך הארכאולוג פרופסור סוקיניק חפירות במקום ,וחשף בית כנסת עתיק שרצפתו ריצפת פסיפס בשטח, בקרבתו התגלו שרידי תיאטרון רומי ושרידי מבנים נוספים ,ושרידי בית מרחץ רומי ששטחו כארבעה וחצי דונם, את החפירות ביצעו חברי קבוצת אפיקים ,שעברו הכשרה במושבה כנרת בטרם עלו על הקרקע , חלק מרצפת הפסיפס בבית הכנסת נהרס בימי השלטון הסורי באל חמה.

לאחר תקופת מה נבנה מלון קטן בעבור המבקרים האמידים ,והעניים שהגיעו למקום ורצו לשהות בו הקימו אוהלים ללינה, בעיקר מחוץ לשטח הזיכיון, לאחר שנת 1951 ותקרית אל חמה, לאחר השתלטות הצבא הסורי על המקום, היזם הסורי הוסיפו הכובשים הסוריים של המקום ,מספר מבנים לאירוח בעיקר בעבור הקצונה הסורית ששרתה במחנות הצבא בגולן, ומתרחצים אמידים ממדינות ערב, אז נוספו  בניני מרחצאות אישיים נוספים ואלו כללו אמבטיות רחצה אישיות, ,בהוקם מועדון לקציני הצבא הסורי ,והוקם המסגד הגדול הנמצא במתחם עד היום.

אל חמה – חמת גדר של היום, שעד שנת 1947 ,פעל בה בית הארחה בשותפות יהודית וערבית, השותף היהודי זאב ספיר מחיפה ושותפו ביי סלימן נסיף, שעל מצבתו בחמת גדר חקוקות המילים: יברך אלוהים את בונה אל חמה ,וישרוף את מי שיהרוס את המקום, ולאחר מכן עבר האזור לידי הסורים  על פי הסכם, לאחר מלחמת השחרור עדיין בשנות החמישים ,המשיכו לפקוד את מעיינות המרפא של אל-חמה יהודים וערבים ,באזור משולש הגבולות ,בעת הישיבה במעיינות החמים נשכחה האיבה ,בזכות הרצון ליהנות מסגולות נביעת המעיינות ,למרות שהמקום היה על פי הסכמי הפרוז סגור לכניסת אזרחים .

למרות הפרוז   ניתן לזכיין סורי בהסכמת הצדדים, להמשיך בשימוש וניצול מימי המעיינות, ולצורך זה הקים אוהלי אירוח וטיפול, היזם שיפץ את המרחצאות, בנה תשתית שירותים ,והחל לארח חולים ונזקקים למימי המרפא משני העמים, כול זאת בהסכם ג'נטלמני, כי במקום לא יתנהלו שיחות פוליטיות, המתארחים לא יישאו נשק ולא יקראו עיתונים יומיים , בפתח המרחצאות נמסרו העיתונים והנשק למשמורת עד עזיבת המתארחים, התשלום לאירוח נעשה בכסף ישראלי וסורי (ימות המשיח).

עד תקרית אל חמה ,בחודש מרץ 1951 שבו הותקף סיור שוטרים ,בשטח שהוכרז בידי ישראל כשטח מפורז, המרחצאות שפעלו תחת ההסכם הג'נטלמני , והצבא הסורי השתלט על המקום , נסגר המקום בפני ביקורי יהודים , הופעל רק לטובת הקצונה הסורית הבכירה ברמת הגולן , ותיירות אמידה ממדינות ערב..

אזור מעיינות שנכבש לאחר מלחמת ששת הימים , והרצון לפתחו לטובת הציבור , משך אליו גורמים במטרה לקבל את הבעלות להפעלתו, כלל ראשון שנקבע שהשליטה לא תהיה בידי גוף אחד ,אלא ניהול של מספר גופים , על מנת למנוע אפשרות למכור חלק ממנו , או את כולו למשקיעים מחו"ל , כפי שהתרחש בחמי טבריה, אנשי טבריה וראשייה טענות כי הזכות לתפעול שייכת להם, כיוון שיוספו משרות לעבודה לאזרחי העיר, מחוסר השקאות או מענקים לעיר מידי הממשלה, אנשי הקיבוצים שחיו מתחת לגולן ,וספגו ירי והפצצות לאורך השנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים , על כן יש לפצותם בהפעלת המקום, גופים ממשלתיים כמו מוסדות רפואיים ,שדרשו שליטה על מנת לצרף את המקום לשירותים משלימים לטובת בריאות הציבור, וכמובן בעלי ממון שרצו לרכוש את המקום לקבלת רווח כספי.

לבסוף זכו שלושה קיבוצים בחוזה להפעלת אתר חמת גדר, למרות הטענה כי המקום חייב להיות תחת שליטה ממשלתית ושהכניסה אליו תהיה בחינם, בשנות השמונים התקיימו קונצרטים ומופעים בערבי שבת , האומנים שהופיעו היו :  חיים משה נורת גלרון ונורית רביץ ,כול זאת לאחר אישור הצבא לקיום הקונצרטים ,מופעים שמהם נהנו גם חיילים הסורים והירדנים בעמדותיהם שמעל לאתר , במקום אקוסטיקה נהדרת שהוסיפה לאווירה , הקיבוצניקים מפעילי המקום, רכשו ציוד הגבר באלפי דולרים וכסאות נוח לרווחת המאזינים, שישבו או רקדו במרחצאות בשעת הקונצרטים , קונצרטים אלו בוטלו לאחר תקופת מה , מהחשש לתקיפת המבקרים בשעות הלילה בידי חיילי המדינות השכנות.

ספא טבע
ספא אקסקלוסיבי בחיק הטבע עם טיפולים מפנקים. מגיל 16. מבנה הצמוד למעיינות ,חמת גדר 04-66-55555
בשטח חמת גדר.

מסעדה תאילנדית ,מסעדה ישראלית ששטחה גדול ,מזנונים ,טרקטורים ועגלות להעברה מהכניסה למעיינות ולאזור בעלי החיים והתנינים, אזור ענק לאירועים והופעות.