שרונה בית כריסטיאן פרידריך למלה רחוב דוד אלעזר 11(115)

בית וילהלמה כריסטיאן פרידריך (פריץ) למלה רחוב דוד אלעזר 11 , (רחוב כריסטוף הופמן הטמפלרי) שהפך לבית המורה הטמפלרי גרמני – עמנואל קנול, כיום בית זה משמש אכסניה לחנות האופנה ג'י סטאר ולאומן הסביבונים של בית הסביבון.
בית המגורים של משפחת כריסטיאן פרידריך (פריץ) למלה הטמפלרי נבנה בשנת 1873,משפחת למלה הייתה בקבוצת העשרים משפחות הראשונים שהגרילו את מיקום החלקות במושבה .
ביתו של כריסטיאן נבנה בשנת  1873 מבלוקי כורכר, בית בן שתי קומות ,מרתף ועליית גג,הבית נצבע בצבעי אוף וויט,על משקוף הבית חקק כריסטיאן למלה את שם המשפחה,בחלק האחורי של הבית היה מפעל יצור הדבש,שאר הקומה שימשה את בני הבית,בקומה השנייה היו חדרי השינה וחדר האירוח הסלון.
ביתו של כריסטיאן נבנה בשנת מבלוקי כורכר, בית בן שתי קומות ,מרתף ועליית גג,הבית נצבע בצבעי אוף וויט,על משקוף הבית חקק כריסטיאן למלה את שם המשפחה,בחלק האחורי של הבית היה מפעל יצור הדבש,שאר הקומה שימשה את בני הבית,בקומה השנייה היו חדרי השינה וחדר האירוח הסלון.
רעייתו של כריסטיאן למלה וילהלמינה ,הייתה שייכת לגרעין הקבוצה הראשונה שהשתתפה בהגרלת הבתים הראשונה במושבה שרונה,אז היא הייתה רעייתו הצעירה של הטמפלרי ואנדריאס שמידט ,בני הזוג שמיט בנו את ביתם בשנת 1872 ברחוב דוד אלעזר 24,לאחר מותו נישאה שוב לכריסטיאן מלמה ועברה לגור עם כריטיאן למלה בביתו ברחוב דוד אלעזר 11.
חדר סלון זה ששימש את אורחיה של המשפחה ,על קירותיו נתלו תמונות כולל תמונת קיסר גרמניה ורעייתו,לאורך המדרגות ובשאר החדרים ניצבו לנוי כדים מאוספו של כריטיאן ,בחדר האירוח הוצב פסנתר ששימש את המשפחה לנגינה בעת האירוח והפנאי,גם פטפון ומבחר תקליטים להשמעת מוזיקה.
בחצר הבית האחורית הקים כריסטיאן למלה אורווה ,רפת לפרות חלב,אסם ,בנוסף בחצר הקים גינה לגידולי ירקות שאותם מכר בשכונה ובשווקים הסמוכים בתל אביב ויפו,האחים אוטו וכריסטיאן (פריץ) למלה היו מהמתיישבים הראשונים שנטעו כרמי יין מסוג איזבלה לשווק ביקב המושבה שרונה,ותוצרת פרדסי עצי הדר שנשלחו תחת התווית תפוזי יפו במערכת השיווק הטמפלרית לגרמניה.
מפעל הדבש הביתי
בחדר האחורי בקומת הממסד הקים כריסטיאן בית מלאכה ליצור דבש ממכוורותיו שאותן הציב בפרדס ההדרים שנטע,מפעל יצור הדבש היה בסגנון בייתי וכמות היצור הייתה מוגבלת
רפת החלב של משפחת למלה
רפת החלב של משפחת למלה לא הייתה גדולה , יוקר ההובלה ותחרות המחירים בין משווקי החלב במושבה,בשיווקם את תוצרתם לשווקים ולבתי לקוחותיו ,הביאו אותו ואת שכניו בעלי הרפתות לחלב במושבה שרונה,למחשבה כי כדאי להם להתאחד וליצור אגודת משווקי חלב,לאחר שהתאחדו והחלו לשווק במרוכז את החלב,נוצרו לאגודה נוצרה בעיה של עודפי חלב לשווק.
בכדי לנצל את העודפים ,החליטו חברי אגודת החלב ליצר גם גבינות,שמנת חמאה ויוגורטים ולשווקם במקביל עם תוצרת החלב , על בסיס אגודה זאת צמחה בשנת 1942 מחלבת טרה מאיחוד שבע יצרני חלב,בהמשך צורפו למעלה ממאה ושישים יצרנים שרכשו חלקה בת 56 דונם והקימו את מחלבת טרה בנחלת שבעה עם מכונות יצור שרכשו.
פרדסי ההדרים של משפחת למלה
חלק מפרדסי ההדרים בבעלותם של משפחת למלה, האחים כריסטיאן ואוטו נמנו על הפרדסנים הגדולים בשרונה ,שטחי פרדסיהם השתרעו בשטח שהיום ניצבים עליו היכל התרבות, תיאטרון הבימה וביתן הלנה רובינשטיין וגן עצי השקמה העתיק בגן יעקב סוראסקי התורם המקסיקני ,יש הטוענים שעל השטח שהיה בבעלות ערבית ולאחר מכן בידי הטמפלרים ניטעו עצי שיקמה ומכיוון שגילם גבוה משערים שהם ניטעו בתקופה שהשטח היה בבעלות ערבית בעבר.
גוש השטח נחלק עם משפחת אבו גאזלה הערבים,חלק משטח זה נמכר לידי משפחת ליטוינסקי שטח נוסף הופקע בידי עיריית תל אביב בשנות החמישים לצרכי בניית מבני התרבות,על השטח בשנות החמישים שהופקע, הייתה חוות הלימוד לחקלאות ששימשה את תלמידי בתי הספר בסביבה לשעורי חקלאות.
שפע הירק והעצים שניטעו במושבה שרונה נהוג להטיל על כתפי גנן המושבה ואדריכל הנוף יוהאן (יוהן) למלה ,בזכותו הובאו למושבה שרונה עצי ברוש להפרדה בין החלקות,עצי דקלי וושינגטוניה לנוי ועצי איקליפטוס שהעניקו למושבה אוויר נקי , לצערנו חלק גדול מעצים אלו נכחדו בתקופה של השימוש באדמות המושבה (הקריה) לצרכי מחנה הצבא והגופיים הממשלתיים.
כרמי היין של משפחת למלה
בתחילה כיתר תושביה הטמפלרים של המושבה שרונה נטעו בשנת 1872 התושבים בשרונה ,ייחורי זני ענבים מזנים שהובאו מהמולדת גרמניה, ייחורי הענבים הללו ,לא התאימו לתנאי הקרקע, והיבול היה דל כאשר חלק מהייחורים קמלו,לאחר שהבינו הטמפלרים את הבעיה ,הם החליפו את זני הענבים בזנים אחרים בשנת 1979 ,הרכיבו זנים חדשים בשלוב זנים מקומיים במטרה שיתאימו לקרקע שבמושבה .
לכרמי ענבי היין של משפחת למלה בעיקר מהזן איזבלה,היו שותפים כריסטאין,אחיו אוטו ובנו יוהנס למלה ,שלמד את תהליך יצור היין בשיטות חדשות בגרמניה,כרמי המושבה שרונה כולל של משפחת למלה היו על שטח של למעלה ממאתיים חמישים דונם.
היבולים הגדולים של המשפחה וכורמי שרונה ,הניעו את התושבים להתארגן ולהקים את יקב המושבה בשנת 1893,שנבנה בחלק הדרומי של המושבה, כאשר ליקב בשרונה התחילו להגיע גם יבולי הענבים של המושבה הטמפלרית הסמוכה וילהלמה ,התאחדו כורמי שתי המושבות והקימו את אגודת "החברה הגרמנית לגידולי גפן וללהלמה שרונה יפו"
תקופת גרוש תושבי שרונה וגרוש משפחת למלה
בדחני זקני תל אביב מכנים את הבית כבית הסודי העלום,כיוון שלאחר קבלת הקריה שבשכונת שרונה ,נכנסו למבנה מחלקת המודיעין ופענוח הצילומים של חיל האוויר יחידת שט"ל 121 ומחלקות מודיעין במשרד הביטחון ,שילוב זה הביא ליצירת מספר מבצעים עלומים ,שהמפורסם בהם הבאת המכ"ם הרוסי החדש שמוקם בחצי האי סיני והבאתו לארץ.

מיקום