שכונת נווה שלום בתקופה שלאחריי מאורעות 1936 והמרד הערבי כנגד השלטון הבריטי

המשך פעולות האיבה שגבר ביתר שאת, גרם לחלק גדול מתושביה של שכונת נווה שלום שמנו כחמשת אלפים וחמש מאות איש ,לצרור את מטלטליהם ולעזוב את בתיהם בשכונה, מעט מתי תושבים נותרו ספונים במשך מרבית היום בבתיהם מהפחד, בנטישת השכונה  נעזבו גם ארבעה בתי מדרש, בתי כנסת וישיבת אור זורח ,בית המדרש שערי תורה שבו למדו תורה ובאגף הטכני של לימוד תורה ומלאכה שבו למדו צעירים את מלאכת המתכת והמכניקה.
מיד לאחר תחילת המאורעות ,התארגן גוף נבחר שנקרא "ארגון סוחרי יפו" ,על מנת למצוא פתרון להצלת הרכוש ולמצוא מקומות מגורים חדשים לעוזבים ומקומות חדשים להקמת עסקים לפרנסת המשפחות שגרו או עזבו את שכונת נווה שלום, חלק מהפעולות הוועד ,היה לשכור שומרים שישמרו על שארית הרכוש ,בנוסף הוקמה קרן בסכום של 8,000 לירות מנדטוריות על מנת לתת הלוואות לתושבים, הועד גם החל בפעולות כנגד עיריית תל אביב ,על מנת להעניק פיצויים בעבור הרכוש שנשדד או נשרף לחלק מהתושבים.
פורעים הערבים שעשו כרצונם בשכונה נווה שלום ,בזזו, שדדו את נכסיהם של התושבים וממונם ושרפו את בתי המסחר ובתי המלאכה בשכונה, מקול זעקתם נתנה העירייה בתל אביב מעט פיצויים לחלק מהתושבים שרכושם נפגע ונשרף.
חלקם הגדול של התושבים ובעלי העסקים ,נשארו חייבים לנושים שמהם קבלו את הסחורה, נושים אלו מיהרו לתבוע את הסוחרים ובעלי המלאכה שירדו מנכסיהם בבתי המשפט המנדטוריים וחלקם נאלצו להגיע לבתי סוהר בגין חובותיהם.

מיקום