לאחר קום המדינה בתחילת שנות החמישים ,נחתה צרה נוספת על הסוחרים משרד המסחר והתעשייה פרסם צו הגבלת מחיר לירקות ופירות בשוק מחנה יהודה ,נשים שנודע להם על פיקוח המחירים בשוק בעת הקנייה עומדות על המקח ודורשות לרכוש סחורה במחיר המפוקח ,תוך כדאי שהן מתבוננות בלוח המחירים המפוקח המודבק על קירות השק.
אלא שאז עונים לה הסוחרים ,רוצה לקנות על פי הרישום הרשמי, לכי למשרד המסחר ותקני שם, לא רוצה אל תקני ,ואז הוא ממשיך להכריז על מרכולתו, הקונה נשארת וחוככת בדעתה , אז המוכר חוזר אליה ושואל את עוד פה ? .
ואז מתחיל מסע השכנוע ראי גברת איזה סחורה משובחת יש לי גדולה ועסיסית, הסחורה של מחירי הפיקוח קטנים ואינם יפים כשלי, לאחר זמן קצר יצר הלאומיות נעלם ,והיא רוכשת את הסחורה במחיר המבוקש, איך הפתגם אין דבר יפה ממראה העין וקולו המשכנע של המוכר .
בהמשך מסע הקניות נחשפים הקונים, לחנויות ודוכני הממכר לבגדים, למאכלים שונים כמו :מאכלים פשוטים , מאכלים עממים על פי רוח העדות, מאכלים אופייניים , ולא משנה צורת הצגתם ועל מה הם מונחים, הלכלוך לא חשוב , רווחי הסוחרים הם החשובים, זאת לאחר שהרעשים ,הצבעים ,הריחות והמוכרים המנוסים המדברים אליך בלשון חלקלקה לאחר שלמדו באוניברסיטה של החיים, את תורת המכירה בלא לימוד באוניברסיטה המסורתית, כול אלא משמשים כלים פסיכולוגיים בידי היוצר והשוק.
כמובן הריב התורן מתחיל בין הבסטות השכנות, זה צועק לקונה ,תקנה אצלי ומתחרהו צועק תקנה אצלי, וברוח הכבוד מוחלפות מהלומות בין השכנים ובמהומה שנוצרה ,הקונה פשוט מחליף עמדה לבסטה אחרת על מנת לרכוש את חפצו בקיצור למי שמחפש לראות סרטים זה המקום.
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.