שוק מחנה יהודה צווי הפיקוח על המחירים ורישום תקבולים

צו הגבלת מחירים בתקופת המנדט

בצו חדש שהוצא בידי מנהל המזונות במנדט בשנת 1943 ,גם בעבור סוחרי שוק מחנה יהודה ,שבו נקבעה הגבלת מחיר הירקות והפירות בשווקים , בתגובה הפסיקו החקלאים למכור סחורה לסוחרי השוק  לרכוש ירקות ופירות , מעט הירקות שבשוק נעלמו כאינם, וסחורה חדשה שלא הגיעה גרמה למחסור בשוק.

אנשי השוק השחור חברו למגדלים ורכשו מהם סחורה רבה שאותה מכרו במחירים מפולפלים לצרכנים, מצב מדאיג זה גרם לפניית לוועד הישוב שמיהר ומחה בפני השלטונות על המחסור , לאחר שיקול מחודש של התקנה ,ואובדן הכנסות של מיסים למוסדות המנדטוריים החלו השלטונות לעצום עין בסוגיה.

הוצאת צו ממשרד המסחר לשוק מחנה יהודה

לאחר קום המדינה בתחילת שנות החמישים ,נחתה צרה נוספת על הסוחרים משרד המסחר והתעשייה פרסם צו הגבלת מחיר לירקות ופירות בשוק מחנה יהודה ,נשים שנודע להם על פיקוח המחירים בשוק בעת הקנייה עומדות על המקח ודורשות לרכוש סחורה במחיר המפוקח ,תוך כדאי שהן מתבוננות בלוח המחירים המפוקח המודבק על קירות השק.

אלא שאז עונים לה הסוחרים ,רוצה לקנות על פי הרישום הרשמי, לכי למשרד המסחר ותקני שם, לא רוצה אל תקני ,ואז הוא ממשיך להכריז על מרכולתו, הקונה נשארת וחוככת בדעתה , אז המוכר חוזר אליה ושואל את עוד פה ? .

ואז מתחיל מסע השכנוע ראי גברת איזה סחורה משובחת יש לי גדולה ועסיסית, הסחורה של מחירי הפיקוח קטנים ואינם יפים כשלי, לאחר זמן קצר יצר הלאומיות נעלם והיא רוכשת את הסחורה במחיר המבוקש, איך הפתגם אין דבר יפה ממראה העין וקולו המשכנע של המוכר .

בהמשך  מסע הקניות נחשפים הקונים, לחנויות ודוכני הממכר לבגדים, למאכלים שונים כמו :מאכלים פשוטים , מאכלים עממים על פי רוח העדות, מאכלים אופייניים , ולא משנה צורת הצגתם ועל מה הם מונחים, הלכלוך לא חשוב , רווחי הסוחרים הם החשובים, זאת לאחר שהרעשים ,הצבעים ,הריחות והמוכרים המנוסים המדברים אליך בלשון חלקלקה ,לאחר שלמדו באוניברסיטה של החיים, את תורת המכירה בלא לימוד באוניברסיטה המסורתית, כול אלא משמשים כלים פסיכולוגיים בידי היוצר והשוק.

כמובן הריב התורן מתחיל בין הבסטות השכנות, זה צועק לקונה ,תקנה אצלי ומתחרהו צועק תקנה אצלי, וברוח הכבוד מוחלפות מהלומות בין השכנים ובמהומה שנוצרה ,הקונה פשוט מחליף עמדה לבסטה אחרת על מנת לרכוש את חפצו בקיצור למי שמחפש לראות סרטים זה המקום.

החזרת הפיקוח על מחירי הירקות והפירות בשנת 1954

אנשי השוק השחור חברו למגדלים ורכשו מהם סחורה רבה שאותה מכרו במחירים מפולפלים לצרכנים, מצב מדאיג זה גרם לפניית לוועד הישוב שמיהר ומחה בפני השלטונות על המחסור , לאחר שיקול מחודש של התקנה ,ואובדן הכנסות של מיסים למוסדות המנדטוריים החלו השלטונות לעצום עין בסוגיה.

בתנובה שבשוק הסיטונאי נוצר מצב של מחסור ,סוחרי השוק החלו להגיע מוקדם יותר, על מנת שיוכלו להשתתף במכרזים לרכישת הירקות והפירות, כול זאת בעקבות החזרת הפיקוח על המחירים בשוק , בפועל תנובה סיפקה רק כמחצית מכמות הירקות שנמכרות בשוק,  תנובה מוכרת את הסחורה המצומצמת רק לסוחרים הקבועים שלה בשוק.

על כן נאלצים מחצית הסוחרים לפנות לסיטונאים הפרטיים על מנת לרכוש סחורה לחנויות, בעיקר למתחרים של תנובה כמו הסיטונאיים חברת אספי המספקת כשליש מהתצרוכת לשוק ,או חברת עמיר ביעף ,חלק גדול מזני הפירות אינם נמכרים בתנובה , כתוצאה מהחזרת הפיקוח ,מסרבים החקלאים לספק ירקות ופירות לסיטונאים הפרטיים שעובדים תחת הפיקוח ועל כן ,החלו להגיע לשוק הסיטונאי ולתנובה, סוחרים שנמנעו בעבר לרכוש סחורה אצלם.

חוק ניהול הספרים הוחל על סוחרי מחנה יהודה בשנת 1977

תקנה חדשה זאת של משרד האוצר קרי מס הכנסה , החלת החוק החדש יצרה מרמור ושביתה , לטענתם של הסוחרים ,מתקיני ההתקנה ,לא עבדו בשוק ואינן מבינים כי אין אפשרות בשעות הדחק, לעצור ולרשום את התקבולים או בספר ההכנסות או במכונות החישוב הצמודות למשקל , שלא נזכיר את מחירם של מכונות אלו.

הפסקות אלו בין מכירה למכירה ,תרחיק את הקונים מבחינת זמן ההמתנה המבוזבז ,עד שיתפנו הסוחרים מהרישום, לקבל את השקילה החדשה וחוזר חלילה , מוסיפים בעלי החנויות והדוכנים מרבית המוכרים בשוק החלו את עבודתם בגיל צעיר, חלקם הגדול אינו יודע קרוא או כתוב ,לרשום במחברת כול מכירה ואפילו של חצי קילו עגבניות היא עול ,ולבסוף לחשב את הטור האין סופי של המספרים ,מעל יכולתם של מרבית הסוחרים , כתגובה לצו החדש ,הוכרזה שביתה לשבוע ימים בחנויות ודוכני השוק.

המלחמה במעלימי המס, המשיכה במלא ה קצב בשנת 1978 ,בביקורות שערכו אנשי מס הכנסה התגלו ארבע בעלי חנויות לחמוצים ,שלא רשמו תקבולים ולא שילמו מיסים לסכום של קרוב לארבעה מיליון ל"י , שהמיסים עליהם היו בסך 360 אלף ל"י .

האינפלציה הדוהרת במדינה גררה בדיחות אין ספור שבאו מהמצוקה , הגדיל מוכר הפלאפל בשוק שמחיר המנה הוא עשרה דולר בקרוב, כתוצאה מפחד האינפלציה , החלו תושבים לרכוש כמויות מזון רבות בשוק לצרכי אגירה, ההסתערות של עקרות הבית על המכולות והדוכנים ,הותירו מדפים ריקים רבים בחנויות, מוצרים כמו :שמן, קפה, סוכר , תה , שימורים ומוצרי חלב.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום