שוק מחנה יהודה הובלת החלב לשוק

הובלת החלב למחלבת תנובה בשוק מחנה יהודה

הובלת החלב מהרפתות לסניף הירושלמי לא עבר בצורה חלקה במיוחד בתקופת הפרעות ומלחמת השחרור, ולילדים חולק בתקופת המלחמה ובצנע תחליף של אבקת חלב שנקרא חלב אלדון,

אגדה קיבוצית מקבוץ קריית ענבים ,מספרת כי מאחר והמים המשיכו להוות בעיה בקבוץ קריית ענבים ,צץ במוחם הרעיון להבאת מים לקבוץ, לכן כאשר החלו בהקמת הרפת בקיבוץ  ,נשלחה התוצרת על עגלות רתומות לסוסים בכדים לירושלים ,הרעיון שעלה היה להוביל את החלב לירושלים ולקחת מים בנסיעה בחזרה ממעיינות מוצא ,מתקצוב מי המעיינות של דוד ילין במוצא תחתית הרעיון עבד ,אלא משנודע לתושבי בית נקובה על קבלת המים שלא ברכישה דרכם עצרו את העגלות בחוזרם מירושלים ושפכו את המים , אז הופסקה דרך אספקת המים הזאת לקבוץ.

הבריטים החליטו להכריז על עוצר כללי ,ככול שהתגברו מעשי האיבה כלפיהם ,עקב השתת היד הקשה כנגד הישוב היהודי ,וההתקוממות של הכנופיות הערביות כלפי הצבא הבריטי ברחבי ארץ ישראל החל משנת 1936 ,אך העוצר הקשה שנגזר בשנת 1938 ,החל מהשעה שש בערב ושלילת הרשות להעביר את החלב למרכז האיסוף הירושלמי ,כתוצאה מהנהגת העוצר ברחבי העיר ירושלים החל מהשעה שש בערב ,נוצרה בעיה בהעברת החלב שנחלב בימי השישי והשבת למרכז האיסוף של החלב בתנובה בירושלים.

כיוון שהעברת החלב הייתה קשורה גם לנושא הכשרות שלו , עקב אי היותו מועבר בשעות השבת, הרפתות במוצא, קריית ענבים, נווה יעקב ועטרות נפגעו קשות , רפתות אלו בימים ההתקוממות בשנים 1936-8 ,הצליחו להעביר את תוצרתם אחרי צאת השבת, אך לא יכלו לשווק את תוצרתם בעת שהוכרז עוצר מלא מהשעה שש בערב בשנת 1938 , נאלצו להילחם בשלוש חזיתות :

חזית שעות השבת : מהחוגים הדתיים היהודיים להעברת החלב למרכז האיסוף בתנובה, בחזית הזאת החליטו הרפתות בקריית ענבים ומוצא ,לחלל את שעות השבת ,מחמת איסור העוצר והובילו את התוצרת בשעות שבת אחר הצהרים לפני השעה שש בערב, מהלך זה הביא את הרבנים והחוגים הדתיים למחות ולמנוע את העברה בשעות השבת , כתוצאה מכך אסרה תנובה להכניס את החלב בשעות השבת לתחומי ירושלים.

המוח היהודי יצר התחכמות לרבנים והביא את התוצרת בשעות השבת עד שעת העוצר בשש לגבול תחומי העירוב הירושלמי ולאחר צאת השבת העבירו אותו למרכז האיסוף של תנובה , הישוב הדתי נווה יעקב שהן מגדלי הפרות לחלב והמוביל היו דתיים לא השתתפו בהתחכמות ושפכו את התוצרת שנחלבה לאדמה והפסידו המון כסף שהחוגים הדתיים סירבו לפצותם בגין החלב שנשפך.

חזית שעות העוצר שמנעו העברות החלב למרכז האיסוף בצאת השבת שהייתה לאחר השעה שש בערב ,הבריטים סרבו לנסיעה בכבישים בשעות העוצר ,סרבו לתת רישיונות מיוחדים לנהגים אלו והחלק הקשה סרבו לספק ליווי משטרתי או צבאי למשלוחי החלב או לליווי הנוטרים העבריים .

חזית התנכלות הכנופיות הערביות ,לרכבים שהסיעו את החלב למרכז האיסוף , לצורך הגנת הרכבים שהובילו את החלב נדרשה אבטחת נוטרים ,או ליווי משטרתי או צבאי אנגלי ברכבים משוריינים , אך אלא פסקו בעת החלת שעות העוצר בשעה שש בערב.

ספור אבקת  החלב בשווקים

מעשה אבקת חלב הגיעה לשווקים וחולקה בירושלים לילדים בסביבות שנת 1944 ,בימי מלחמת העולם השנייה האבקה באה לפתור את בעיית ההובלה והאחסנה של חלב טרי שנבצר להביאו לשווקים ממחסור במשאיות וממקומות קירור לאחסנתו, המוצרים הגיעו מבריטניה בעת המצור של הגרמנים על האי ,יש להתייחס אליו כתחליף לחלב טרי כמו אבקת הביצים או אבקת הפירה מתפוחי האדמה, שנוצרו גם כן כפתרון תחליפי לאוכל טרי שאינו בנמצא בימי מלחמה .

שפן הניסיונות לאבקת החלב היו ילדי ירושלים בבתי הספר שם סופקה כוס חלב לכול ילד, על מנת לעודד את צריכתו החל אגף המזונות המנדטורי לדחוף את השימוש בו, על מנת להכינו נדרשה כוס אבקת חלב אחת ביחס של 12 כוסות מים, דרך ההכנה הייתה להרתיח מים לחכות להפשרה חלקית, כמו שמכינים בקבוקי חלב מאבקות לילדים כיום, את המים מכניסים לכלי עם האבקה ומערבבים לבל יצרו גושים ,לבסוף מעבירים במסננת וקדימה ללגימה למבוגרים ניתן להוסיף קפה או קקאו לתערובת.

אגדת לחמניות החלב ממלחמת השחרור

הראש הציוני ממציא פטנטים כך מילות השיר המפורסם, על לחמנית החלב הירושלמית אני רוצה לספר, תחילת האגדה בלחמנייה שהייתה מורכבת מקמח ובמקום מים התווסף לקמח אבקת חלב מהולים במים , משקל הלחמנייה היה בן 60 גרם ורבע ממשקלה היווה רבע כוס אבקת חלב בלחמנייה ,משקל אבקת החלב ששולב בלחמנייה ,זקני העיר מספרים כי הפטנט לצרוך פחמימות ועמילן ביחד ,מצא חן בעיני הירושלמים כמו המעורב הירושלמי מאוחר יותר עד שכול ירושלמי אסלי צרך כלחמנייה ביום בממוצע ( במשקל היום יומי אצל ילדינו לחמנייה ושוקו).

התקנאו תושבי תל אביב בירושלמים ומיד אימצו את הפטנט , עד כדי כך שנמכרו ביום מעל 70.000 לחמניות בירושלים ובתל אביב, התקנאו שאר תושבי המדינה ומיד החלה מכירת לחמניות החלב בכול רחבי הארץ, במהרה הועלה משקלה של הלחמנייה והיא ומשקלה הועלה ל 75  גרם , נוספו צורות שונות ללחמניות ומחיר נקבע ל 10-12  פרוטות, קפצו על העגלה האופים והחלו לאפות עוגות חלב ומוצרים נוספים כמו חלות שבת , במקביל המשיכו לייצר את הלחמניות מקמח רגיל ללא תוספות אבקת חלב .

אלא שלרבנות הסתבר במהרה כי אנשים בבתים ובקיוסקים אכלו לחמניות חלב עם נקניקיות, או שילדים נשלחו לבתי הספר עם כריך לחמניית חלב ופרוסת נקניק תחובה בה חלק מבעלי הקיוסקים טענו להגנתם ,כי לקוחותיהם דרשו את השילוב הזה והם מכרו מוצר על פי דרישה .

בקיצור אנשים התייחסו ללחמניית החלב ,כעוד סוג של לחמנייה, בלא לשם לב להיותם עשויות גם מאבקת חלב, אך הרבנות ערכה מלחמה של ממש ,שתפסק הכנת חלות לשבת בשלוב אבקת חלב ,כיוון שארוחת יום שישי הייתה לרוב ארוחה בשרית, וחלות אלו נחשבו כעירוב חלב עם בשר ,כתוצאה מכך הופסקה אפיית חלות חלב לשבת.

בשנת 1950 בשנת הצנע ,הוחלט עקב המחסור שבירושלים ,תתבצע חלוקת מנת חלב רק לתינוקות, בשנת 1953 מספרים זקני ירושלים, כי על העיר עברו ימי חמסין נוראיים ,כתוצאה מכך ירדה תפוקת החלב מהפרות לממדים קטנים, אי  לכך במקום לחלק כשלושים וחמישה אלף ליטר בירושלים ,במקום זאת חולקו רק ששת אלפים ליטר לתינוקות, בסניף תנובה בחנויות ובחלוקת החלבנים.

משוריין קריית ענבים  הניצב בגן הילדים במשק
בתקופת המערכה והמצור על ירושלים ישבו זקני העדה ,והחליטו לבנות משוריין על מנת להוליך את עובדי המשק והחלב לירושלים , יצא בן ציון פלאי ורכש בתל אביב שלדת משאית פראגו ,והביאה למשק  ובמסגריית המשק הורכבה השלדה המשוריינת ,וכאשר הושמה הקובייה המשוריינת על שלדת המשאית, קרסו ציריה של המשאית מהמשקל והחלום נגנז, כך בילה המשוריין את חיו במסגריית הקבוץ ,עד לאחר המלחמה שאז עבר לשטח במשחק בגן הילדים.

בשטח הגן גם ניצב בעבר טרקטור השרשראות הראשון של הקבוץ וגם הג'יפ הלא חוקי של שאול שנגנב בידי הפל"ים והוחבא בקיסריה העתיקה בסיס חיל הים ואומץ במשק הג'יפ הועמס על משאית נעטף והוסווה בארגזי פרי הדר וכך הגיע למשק . אך לא זכה לרישוי ושימש את בית ההבראה שנבנה בקבוץ עד הגמלאות.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום