רמת הגולן הישוב הדרוזי מג'דל שאמס בשנת 2016

לאחר מלחמת ששת הימים החליט השלטון הסורי לשמר את נאמנותם וזיקתם לסוריה של הכפרים הדרוזים שבתחום רמת הגולן הישראלי ובמיוחד לאחר החלת החוק הישראלי בשנת 1981 על רמת הגולן, תוך הסכמה שבשתיקה של מדינת ישראל ,שרצו לשמר את הדרוזים בשקט יחסי בכפריהם .
השלטונות הסורים לצעירי הכפרים הדרוזים שברמת הגולן את האפשרות ללמוד במוסדות השכלה הגבוהה ברחבי סוריה ובעולם הרחב על חשבונה , בהתניה אחת שעל הסטודנטים לסיים בציונים גבוהים.
ממשלת סוריה התחייבה לרכוש את תוצרת הפירות של חקלאי הכפרים הדרוזים ברמת הגולן הישראלי ,כאשר הסורים רוכשים במרוכז  את התוצרת החקלאית ,במחיר שלפעמים שילש את מחיר הרכישה לעומת השווקים בישראל, כמו כן אפשרו השלטונות בסוריה ובישראל ,לאפשר העברת כלות דרוזיות לנישואים לדרוזים ישראלים ,מנהג שנגמר לפני שש שנים ,כאשר הכלה האחרונה שהגיעה ,נשארה מספר חודשים וחזרה לסוריה ,יחסים אלו נפגעו מעט בשלב זה של הלחימה בסוריה בשנת 2012.
החיים במג'דל שאמס כיום 2016
היישוב מג'דל שאמס ,כתוצאה מהאפשרות שניתנה לצעירים ,ללמוד באוניברסיטאות טובות בסוריה ולחזור עם דיפלומות ביד ,הפכה להיות מקום שאחוז האקדמיים שבו גבוהה אף יחסית לעולם הרחב, במשכילים : רופאים, עורכי דין, כלכלנים , מנהלי עסקים, אומנים ,אנשי הוראה ועוד ,צעירים אלו עברו את הגבול במעבר למדו ובסוף השנה ,חזרו לחופשת הקיץ וחזרו שוב ללימודים.
כיום קבוצה של צעירים בשנות השלושים לחייהם ,מובילה במג'דל שאמס מהפכה בתרבות הפנאי בכפר הדרוזי מג'דל שמס,  כור ההיתוך הזה של התרבויות השונות שהובאו מרחבי העולם שבו למדו וחיו , יחד עם תרבות ההשכלה המפותחת שנרכשה, בתוספת למצב הכלכלי הטוב של הכפר, כאשר מצד אחד ידועים זקני הדרוזים בשמרנותם ובאורח החיים המסוגר ומצד שני אפשרו התנאים תחת השלטון הישראלי לצעירי העדה, הרבה יותר מאשר לצעירי העדות האחרות, לבוא במגע עם העולם הישראלי ודרכי חיו המערביות.
קדמה מערבית זאת המפעפעת בקרב הצעירים המשכילים ,גורמת לבקיעים בדרך המסורתית שעלייה התקיימה העדה הדרוזית, ארג החיים הישן שלאורך ציר הזמן התנהלו בו מאבקים בין כבוד בחמולות ודעות שונות, מפעפע גם כיום למרקם החיים הנוכחי ,תהליך זה גורם עדיין למתיחות עדתית בקרבם.
ביישוב נפתחו מספר מסעדות בעלי גוון חדשני, בתי קפה החליפו בתפקידם ונפתחו בארים המזכירים את הסאגה הלילית התל אביבית ,בכוללת שתיית בירה ויינות וערבי שירה ואומנות כולל תמונות ופסלים של בוגרי מגמות האומנות שלמדו בסורי וברחבי העולם המוצגים לראווה ותלויים על הקירות.
למרות שכלפי חוץ מציגים בני העדה, את ייחודם המסורתית ודתם כחומר המלכד ,בידי נכבדי החמולות ,שומרים על חגיהם : עיד אל-פיטר, וחג הקורבן המוסלמיים ,השליטה הדתית של כוהני הדת הן על קביעת אורח החיים השמרני בכול והשליטה הדתית בכפר, מתמוססת בחלקה עקב רצונם של הצעירים לחיות תחת חיי החברה והקדמה להשפעות של הארצות שבהם למדו והתחנכו ,גורמות לשינוי איטי בקו המחשבה של זקני העדה וכוהניה.
היחסים שהיו טובים יחסית במרקם שבין מדינת ישראל והדרוזים ברמת הגולן ,נסדק וחזר לאחור עקב חוק סיפוח הגולן ,והחזרת ושריפת תעודות הזהות הכחולות, גרם לחלקם של התושבים לדרוש את חזרתם אל מתחת לכנפיה של מולדתם סוריה, ולא מן הפחד מפני השלטון הסורי שיראה בהם בוגדים ויפגע בקרוביהם שבסוריה כעת, או במידה ומדינת ישראל תחזיר את שטחי הגולן לסוריה ומשום ההיבט הכלכלי שקיים כיום ,לרכישת התוצרת החקלאית והלימודים בסוריה.
לעומתם הדרוזים המתנגדים לחזרת השלטון הסורי לרמת הגולן , טוענים כי על פי המסורת נאמנותם של הדרוזים היא כלפי השלטון העכשווי הקיים באזור ומרצונם לקבל את התנאים והזכויות של הדרוזים האחרים הגרים בישראל ,חלקם הקטן של הדרוזים מרמת הגולן אינם רוצים לעסוק בסוגיה , אך חילוקי הדעות בנושא ,גורמים לחילוקי דעות כולל פרוק משפחות וחמולות דרוזיות ברמת הגולן.
כיום רק כעשרה אחוז מתושביה הדרוזים ברמת הגולן בעלי תעודות זהות ישראליות, השאר נושאים תעודות תושב זמניות, המשמשים כתחליף לדרכון  שעליהם כתוב בסעיף הלאום – בלתי מוגדרים, תעודות אלו אינם מקנות זכויות לבחירות, וכאשר בעלי תעודות אלו רוצים לצאת לביקור בחו"ל ,מותנה הדבר בבקשות שלהם לקבלת תעודת מסע (ויזה) מהמדינות שאליהם הם רוצים לבקר, וישנם מקרים שהמדינות מסרבות להעניק להם ויזות.

מיקום