התחבר
תחנת תל ברוך הוקמה בתקופת המנדט בשנת 1926,ממש לאחר הקמת היישוב, תחנה שנבנתה במרחק של 27 קילומטר מתחנת חיפה, בחלק הצפוני של הישוב ,לטובת נוסעים שהתגוררו בישוב הסמוך והסביבה , בתחנה היה מבנה יחיד מבלוקים כאולם המתנה לרכבות , שנהרס ונעלם, בתחנה לא ניתן לקנות כרטיסים ועל כן הנוסעים שעלו על הרכבת ,עשו עסקה שחורה עם הכרטיסן לרכישת כרטיסים.
בשעה 6 בבוקר הייתה חולפת על פני התחנה רכבת המשא האיטית, רכבת הנוסעים הייתה עוברת בתחנה בשעה 8 בבוקר, ובשעות אחר הצהריים, לאורך השביל שליד המסילה היו עוברות עגלות רתומות לבעלי חיים ,שהובילו שקי חיטה לטחינה בעפולה, מרחק של כשבעה קילומטרים, בדרכם חזרה הוליכו נפט ומצרכי אוכל, חלק מהתבואה בחזרה בהובלה בקרונות הרכבת, נשים לפני לידה היו נוסעות ללידה או בחיפה או לעפולה, חלקם עד שנות השלושים נסעו לתחנת תל עין חרוד, לבית החולים הקטן שהיה במקום עד אז.
למעשה עד שנות השלושים הובלו כדי החלב מהרפת הקטנה שבמרכז הכפר , בידי חבר מעפולה שהיה לו אופנוע עם סירת צד, לאחר מכן רכש כלי רכב להובלת החלב, ומשנות השלושים הועמסו כדי החלב על רכבת החלב,במאי 1948 ,שוב החלו לשנע את הכדים בטנדר שנרכש למטרה זאת.
תחנת הרכבת שליד כפר ברוך, התנהלה בסרבול בעת שנדרשה העמסה או פריקת סחורה לכפר ולשאר הישובים , מכוון שלא הוקמה מסילה צדדית נוספת בתחנה ,להעתקת הקרונות המשא העמוסים ,על כן נאלצה הרכבת ונוסעיה להמתין בתחנה ,עד לפריקה או העמסה , מחיר ההמתנה היה כחצי לירה לחצי שעה , ולכן נזעקו מספר חברים ,בעת שהגיעה סחורה לתחנה או לפריקה , על מנת לקצר את השהייה ולצמצם בהוצאות ההמתנה.
הרכבת גם שימשה להעברת הדואר, להעמסת תוצרת חקלאית ,העמסת כדי החלב לתנובה שבחיפה, בתחנה היו יורדים רוכלים שהגיעו ממקומות שונים בארץ, עם סחורתם היו עוברים בין הבתים למכור את מרכולתם, רוכל הבגדים היה נכנס לבתים, פורס על הרצפה את סחורתו , מאחר והמבחר היה זעום, היו בני המשפחה לבושים באותו הצבע והבד מהגדול לקטן ,אלא שהגוון לנשות הבית היה שונה משל הילדים, בין הרוכלים היו גם רוכלי הספרים.
לאחר פיצוץ הגשרים בשנת 1948 ,והפסקת מעבר רכבת העמק, נקלע הישוב לבעיה של תובלת משאות ותוצרת חקלאית, אי לכך רכש הכפר בתחילה טנדר ובהמשך משאית ,שהוליכה את כדי החלב לחיפה ,והחזירה מזון ואספקה ,צריך לזכור שבחורף הכביש היה מוצף בבוץ , והדרך הייתה משובשת ,דבר שמירר את חיי התושבים , שהעמיסו עגלות ובעלי חיים על מנת לנסות לשווק את התוצרת ולהכניס אפילו לחם, רק בשנת 1949 נסלל כביש ראוי לכפר ולמחלבה ,את יבול התבואה נהגו חקלאי הכפר למכור ,על פי העין בשדה לסוחרים אף בטרם הזריעה ,שהיו אחראים על התובלה לטחנת הקמח.
בתחנה בכפר יהושוע כן נסללה מסילה צדדית ,אלא שהיא הייתה מרוחקת כעשרה קילומטר מתחנת כפר נחום ,השימוש בתחנה הרחוקה ,גרמה נזקים כלכליים לחקלאים ולסוחרים בהובלה הנוספת ,רכבות שהובילו סחורה כמו חול בנייה (זיף זיף) לתחנת כפר נחום, הייתה נאלצת לפרוק את הסחורה מהקרונות תוך שעה והייתה כרוכה בתשלום זמן המתנה, על זה יש להוסיף כי זמני משלוח הרכבות לתחנה נעשו באיחורים רבים שגלשו לפעמים לשעות הבוקר המוקדמות.
פריקות וטעינות אלו של רכבות המשא ,נדרשו להיעשות בשעות הלילה ,על מנת לא להפריע לתנועת הרכבות היומית , לצורך הפעולות נדרשו אנשי הישובים לגייס במהירות צוותים לעבודה הלילית ,דבר שלא היה בנמצא תמיד.
דבר נוסף הייתה התלות של היישובים ,בדרך העפר שהוליכה לתחנת כפר ברוך, שהפכה בחורף לדרך בוצית ,שגרמה לאיחור של הגעת המשלוח לתחנת הרכבת מהישובים, יש לציין גם את המחסור התמידי לקרונות משא לבלגן והרי לכם דייסה שקשה לבלעה.
בעיה נוספת ,של שימוש בקרונות רכבת להובלת הקש והתבואה ,נוצרה בעיקר בגלל העומס וזמינות חברת הרכבות באספקת קרונות לתובלת התבואה בקו הרכבת חיפה צמח, הנוהג היה שהישובים היו מודיעים להנהלת הרכבת שיש להם משלוח מוכן, הנהלת הרכבת לא הזדרזה, והודיעה יום לפני קבלת והעמסת התבואה על הקרונות בתחנה שהזמינה העמסה.
מיד הזדרזו אנשי היישובים שבגוש נהלל, לרכז את התבואה ליד מסילת הרכבת ,אלא שבתקופה זאת של ימי המרד הערבי נהגו אנשי צוות הרכבות הערבים, להשליך פחמים בוערים מדודיי הקטר לשדות התבואה שבעמק , וכך על פי האגדות נעשה לעשרים טון התבואה שבמערום ,שנאסף בשבת ליד מסילת תחנת ברוך בסוף שנת 1934 , ריטואל שחזר על עצמו שנה לאחר שנה.
על קובלנות הישובים בגוש נהלל לרכבת ,בדבר המחסור במסילה צדדית השיבה הנהלת הרכבת ,כי כמות הסחורות המובלת והמתקבלת בתחנת כפר ברוך ,אינה גדולה ולכן אינה מצדיקה את עלות בניית המסילה הנוספת , לטענה זאת השיבו אנשי הישובים כי אם תיסלל שלוחה צדדית ,תעלה כמות הסחורות הנשלחות או המתקבלות, ובכך יעלה נפח ההובלות וההכנסות לרכבת , ממש דו שיח חרשים.
תודה ליהודה לבנוני, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לוותיקי וצאצאי עובדי רכבת העמק ,לארכיון העיתונות התודה ליהודה לבנוני, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לארכיון העיתונות העברית הישנה, המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ולצפייה בהם .עברית הישנה, המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ולצפייה בהם, מתנצל מראש ומבקש סליחה, למי ששמו נשמט כמקור ,ואשמח לצרפו לרשימת הקרדיטים ,לאחר שאקבל משוב
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.