היהודים הראשונים באי רודוס, הגיעו בעקבות כיבוש רודוס בידי האבירים ובעקבות בואם של אנשי מסדר האבירים אורגון שבצרפת ,התווספו אליהם היהודים שנדדו אל רודוס לאחר גרוש ספרד ,הורשו להקים רובע מגורים בחלק המזרחי של חומות העיר העתיקה ברודוס, אזור שאוכלס בצפיפות וכלל סמטאות צרות ומרוצפות באבנים, סמטאות אלו כונו ג'ודיריה Juderia.
חלקם של היהודים השתתפו בהגנת העיר בתקופת המצורים על העיר ,מפני הצבא העותומאני , למרות שבתקופת האבירים חלקם של היהודים גורשו מהאי, לאחר הסתלקות האבירים נותרו כעשרים משפחות יהודיות ברודוס ,אל אלא התווספו יהודים מקהילת סלוניקי ואז החלה הקהילה ברובע להתפתח מבחינה תרבותית ודתית ובהקמת מוסדות יהודיים ובתי ספר, קהילה זאת הייתה פעילה מאוד בתחום המסחר והביאה הכנסות ממיסים לשלטון באי.
בצדי הסמטאות הוקמו בתים חלקם גבוהים יחסית שקירותיהם בחלקם בצבע ורדרד לאנשים האמידים יותר בקרב הקהילה ,אך קיימים גם בתי שקירותיהם מלבני בוץ שהוקמו בידי חסרי הממון היהודיים, ולפרקים דרו באותם דירות יותר ממשפחה אחת, בדרך כלל מקרובי המשפחה שחיו סביב חצר שמסביבה מספר בתי בוץ.
חיי קהילה מסורתית ,נוצרו בין החצרות שברובע היהודי, חלקם הגדול של היהודים ,דיברו גם לדינו, ובשמחות זימרו היהודים זמירות געגועים לארץ ישראל וכמיהה לאלוהים ושירי אהבה,כאשר החל היישוב היהודי ברודוס הם מנו כחמש מאות תושבים ובסוף המאה התשע עשר מנתה הקהילה כאלפים איש.
כאשר כבשו העותומאניים את רודוס בשנת 1522 ,הם סילקו את התושבים היוונים שחיו ברובע בורגום בחלקה הדרומי של העיר ,שיבנו את בתייהם מחוץ לחומות העיר העתיקה ,אך הותירו ליהודים, להמשיך ולהתגורר ברובע היהודי שבתוך החומות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.