קביעת שמה של קבוצת דגניה

שמה של הקבוצה ניתן לה משמות חמשת הדגנים שצמחו בארץ ישראל, שטחי האדמה שנרכשו בשנת 1904 באום ג'וני מעבר לירדן המזרחי , בידי רופין שעמד בראש המשרד הארץ ישראלי (הכשרת הישוב), לצורך הכנת השטחים סיקולם ועיבדום לקראת שטחים חקלאיים הוזמנה קבוצת חלוצים להכשרת השטח.
הסביבות שהניעו את הכשרת הישוב לרכוש את אדמות דחלייקת ואום ג'וני היו :
הסיבה הראשונה : במרכזו של השטח של חוות כנרת ,ניצב מבנה של חאן הדרכים הישן, בעל הגג השטוח וקשתות במרפסת שהקיפה אותו, המצאות של המבנה שיכל היה לשמש כמקום מגורים לאחר השיפוץ ,בלא לבקש רשות בנייה של מבנה על השטח ,שהיה מאוד בעייתי בתקופה העותומאנית.
הסיבה השנייה : יכולת ההגנה על שטח החאן באמצעות חומה ועמדות הגנה המצוידות בחרכי ירי, שנתנו פתרון חלקי לבעיות ההגנה מפני בני השבטים הבדויים במיוחד בני השבט דחלייקה שמהם נרכשה האדמה, בני השבט היו תוקפים לפעמים לבד ולפעמים בעזרת שבטים סמוכים אחרים את החלוצים, פושטים על השדות וגנבים את התוצרת ולעיתים אף רוצחים חלוצים שהתנגדו בשטח למעשי השוד.
הסיבה השלישית : היה רצונה של פיק"א – יק"א לבנות ליד חוות כנרת מושבת איכרים על המחצית של השטח שנותר בידה לאחר רכישת המחצית בידי הקק"ל, על מנת לעבותו במתיישבים חלוצים ציוניים ולקביעת עובדות בהתיישבות על השטחים שנרכשו וביתרת השטח (שלושת אלפי הדונם באום ג'וני) שנרכשו בהמשך להקים עוד התיישבות יהודית .
לאחר שהתחברו שלושת סיבות אלו לרכישת הקרקע ולהקמת החווה ,החלו הפעילות לאכלוסה , הרצון להצליח במשימה הצריך השקעת משאבים גדולים לראות את הנדרש ולהקים וליצור התיישבות עברית סדורה בעמק הירדן ,תוך גידול גידולי חקלאות וההתפרנסות מהגידולים הללו בשטחיה.

מיקום