בכפר יהושע אשר הוקם בשנת 1927,ואשר אדמותיו נקנו בידי יהושע חנקין נקרא אף על שמו, בעת הביקור בכפר יהושוע ,ניתן לבקר במספר אטרקציות המרוכזות ברובם במרכז הכפר.
האטרקציות הקרובות זו לזו במרחק נגיעת יד ,כאשר האטרקציה המרכזית היא שדרה מוקפת בעצים ,שמשטח דשא מכסה את הקרקע ,בחלק אחד ניצב פסלה של הפסלת בתיה לישינסקי, ומצידה השני פסיפס אמנותי שתכנן הצייר אלי שמיר, לזכר פועלו של האדריכל ריכארד קאופמן , מעבר לכביש ממול ניצב צריף המוזיאון לזכרו של גואל האדמות יהושוע חנקין ומימינו מגדל המים הישן של היישוב.
פסל הנופלים משיש לבן
בתיה הפסלת הייתה אחותה של רחל ינאית בן צבי, אשת הנשיא השני יצחק בן-צבי, שיצרה פסל לזכרם של 12 הנופלים מבין החלוצים והחיילים במלחמת העצמאות שנפלו על הגנת המולדת, על הקמת האנדרטה החליטו חברי הכפר בשנת 1949 ופנו לפסלת בתיה לישינסקי שהכינה תרשימים וסקיצה מידית.
את הפסל החליטה האומנית ליצור מגוש אבן אחד ולא מחלקים מודבקים, שתהיה גם חזקה לתנאי מזג האוויר, בבדיקה ראשונה שנעשתה לאבנים במחצבת חפצי – בה התברר כי אבן בגודל הרצוי איננה חזקה מספיק ליצירת הפסל ונסדקה ,החיפוש עבר בכמאה נקודות שונות כולל בסלעי ירושלים.
לאחר שכמעט איבדה האמנית בתיה את האמון במציאת האבן ,הגיע אליה חברה וינקלר ובפיו סיפור כי הוא מצא את גוש הסלע הראוי במחצבות נצרת, אלא שהאבן שקלה כארבעים טון ,מצב שיצר כאב ראש אמיתי ליכולת להעבירה בגוש אחד על רכב מתאים ,אך גם על זאת התגברו והאבן מצאה את מקומה לכפר יהושוע .
במחצית 1951 מתחילה בתיה לישינסקי בעדות הפיסול לאחר שעברה להתגורר בכפר, בעבודה יום יומית שארכה כשנה עד שסיימה את הפסל ,אחותה רחל ינאית אשת הנשיא שהייתה בעצמה אם שכולה לאחר הירצחו של בנה ,הסירה את הכיסוי בעת חשיפתו לציבור.
על בסיס אבן שמתחתיו שני משטחים מאבן ,עומדים ארבעה דמויות של לוחמים ,אישה ושלושה לוחמים כשהראשון רכון מעט ואוחז רובה ,על דפנות הבסיס המלבני חקוקים שמות הנופלים, באחת הדפנות חקוקים שתי דמויות נשים האחת מחבקת וזאת שמאחוריה מניפה אגרוף ,על הדופן הקדמית סמלה של המדינה ומספר מילים לזכרם של הנופלים מרגע הקמת היישוב עד סוף מלחמת השחרור.
יד לזכרו של האדריכל ריכארד קאופמן
חלקה השני של השדרה מכילה יד לזכרו של האדריכל ריכארד קאופמן
שלט הסבר לפועלו של האדריכל ניצב בכניסה ליד, מתחת לסככת צל , על הקרקע במרכז הונחה מפת יישובים המצוירים בפסיפס אמנותי, שתכנן הצייר אלי שמיר ובו משולבים שמות היישובים שתכנן האדריכל, מפת הכפר ודיוקן שלו, האדריכל ריכארד קאופמן תכנן כ 130 פרויקטים בישראל, של שכונות כפרים הפסיפס ממוקם אחרי מגדל המים ביישוב בלב שדרת העצים המרכזית.
כפר יהושוע מוזיאון בית יהושוע חנקין
בצריף בן קומה אחת וגג רעפים אדומות הסמוך לבית הספר ביישוב ומעבר לכביש של שדרת הזיכרון ,נמצא מוזיאון יהושוע חנקין.
כפר יהושוע מגדל המים הישן
מצד שמאל של מוזיאון חנקין ניצב מגדל המים הישן של כפר יהושוע ,בריכת המים ניצבת כעל שבעה עמודי בטון שקשתות מחברות בינם ומעלייהם חצי קומה גם כן עם מפתחים קשתיים המשמשת כמרפסת המשמשת בסיס נוסף לברכת המים הגלילית שמעליה מרפסת תצפית וחנוכייה חשמלית מעלייה .
ומתחם תחנת הרכבת תל שאמס המשוחזרת, ובה מוזיאון רכבות קטן, הכניסה בתשלום
כפר יהושע ותחנת הרכבת המשוחזרת תל שמאם
התחנה נמצאת כ-5 קילומטר דרומית-מזרחית לקריית טבעון. נכנסים לכפר יהושע מכביש 722 (מעט אחרי צומת התשבי). נוסעים בכביש פנימי המוביל אל התחנה.
טלפון לתאום 054-2325216, 04-9534226 הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום התחנה פתוחה בימי ראשון – חמישי בין השעות 09:00-15:00 בימי שישי ושבת בעיקר לקבוצות בתיאום .
תחנת הרכבת תל שמאם, הינה השלישית בתחנות רכבת העמק מבין שמונה התחנות המקוריות, משנת 1905. התחנה מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם, שפורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. התחנה נבנתה על ציר מסילת הרכבת החיג'זית, מחיפה לדרעה, בדרכה נבנו עשרים תחנות רכבת בין חיפה לצמח, התחנה נחשבה לאחת הגדולות, המסילה נבנתה בשנים 1903-1905.
השימוש העיקרי לתחנה, היה משלוח תוצרת חקלאית לחיפה והבאת סחורות לכפר יהושע, לאורך תקופה של חמישים שנה. כמו כן שימשה התחנה, כנקודת תספוק ותיקון לקטרים. במקום מולאו דודי הקיטור של הקטרים במים וכן נבנתה סדנה לתיקון קטרים וקרונות תקולים.
מצד ימים של הדרך ניצב בית המגורים של אנשי הצוות והמתחזקים וחצר חקלאית קטנה ששימשה אותם לצרכיהם , מבנה האבן ממוקם כחמישים מטר לפני המתחם המגודר של התחנה כיום, מבנה נטוש נוסף מאבן ממוקם מעבר לכביש .
כיום לאחר השחזור מוקף מתחם התחנה בגדר והכניסה למתחם דרך שער הברזל, התחנה הכילה שמונה מבני אבן בסגנון גרמני, אשר נמצאים במקום גם היום. המבנה המרכזי היה בן שתי קומות ובו שכנו משרדי התחנה. קומתו העליונה של מבנה זה, שימשה כמקום מגוריה של משפחת מנהל התחנה. ממזרח למבנה המרכזי נבנה מגדל מים עגול, אשר בו נשמרו המים למילוי הקטרים.
שאר המבנים בתחנת כפר יהושע, שימשו כמקום מגורי עובדי התחנה, שירותים ציבוריים לנוסעים, מחסן פחמים ובתיהם של הבומבגי -מפעיל המשאבה, (מן המילה פומפה ששובשה) ושל כוון המסילה, באתר תחנת הרכבת הישנה אשר שופץ, נותרו שבעה מבנים שרובם עברו שיפוץ. התחנה נפתחה לסיורים בשנת 2008.
בחלקו האחורי של המתחם מיד לאחר שתי הקרונות משא מימין ממוקמות על הקרקע שתי ערמות של אדנים ופסי רכבת המורכבים עליהם ,שפורקו מהקו ושהונחו כאן לשימור, מעבר לשער האחורי נמצא המבנה הנטוש של הטלפונאי ומרכזיית הטלפונים הישנה..
תודה ליהודה לבנוני, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לוותיקי וצאצאי עובדי רכבת העמק ,לארכיון העיתונות, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לארכיון העיתונות העברית הישנה, המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ,המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ולצפייה בהם, מתנצל מראש ומבקש סליחה, למי ששמו נשמט כמקור ,ואשמח לצרפו לרשימת הקרדיטים ,לאחר שאקבל משוב
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.