עמק יזרעאל התיישבות חלוצי הנוער העובד גרעין הרועים באדמות שיך אבריק

בין חורשות אלונים בקרבה לביתם של משפחת זייד חברי תנועת השומר ,כביש 75 ,נחבא קברו של השיך אבריק, באדמות שרכשה הקק"ל , עלו על הקרקע קבוצת נערים של הנוער העובד והלומד שמוצאה מגרמניה לחורבות הכפר הפלאחי הערבי שהיה במקום ,על מנת להקים קבוצת רועים , הקבוצה הקימה בתחילה למגוריהם מחנה אוהלים .
בני קבוצת הצעירים שחכרו כעשרים דונם מהקק"ל בשנת 1924 ,שעליהם הקימו עליו מחנה שמסביבו גדר הגנה , שלאוהליו נוספו מיד שני צריפים, כשאחד שימש למגורים ואחד למחסן כלים , בתחילה חלקם הגדול של הצעירים התפרנסו מעבודות שכירות בחיפה, חלקם החל להקים את המשק החקלאי ,שכלל שטחי פלחה, טרקטור לעבודות האדמה, וגם משאית רכשו חברי הקבוצה.
לאחר שלוש שנות חכירת השטח בשנת 1927 המשיכו בפועלם, אך ירדו מהשטח בתקופת מאורעות 1929 ,בין אגדות המקום מספרים על החלוץ משה משה מקבוצת הרועים שהתיישב בשיך אבריק והיה איש הפלחה, האיש שחרש בעזרת בהמות העבודה ,זרע ושתל שתילים וצמחים שהיו גם ראויים למאכל אדם לאור הידע שצבר בידיעתו בצמחים, ידע זה התממש והקל מעט כאשר פרץ רעב גדול עקב הבצורת , ויצירתו זאת סיפקה מזון לרעבי הקבוצה.
מחנה זה של הרועים כמעט נשרף בעת שמחצית 1936 פרצה במקום דלקה גדולה על שטח של כמעט 40 דונם ואיימה לכלות את מחנה הצעירים, אלא שבזכות הענות היישובים באזור שעזרו בכיבוי הדלקה נשרף רק אוהל אחד ממחנה האוהלים של קבוצת הרועים.
חברת חשמל נרתמה לעזרה וחיברה את משאבות המים לנקודה ,מהכפר שדה יעקב לאחר השמשת הבריכה החדשה והמעיין שנמצאו בכפר, לאחר שהחקלאות הפכה לגורם הדומיננטי בנקודה , החכירה בשנת 1937 הקק"ל את יתרת השטח הפנוי לשנה לחברי הקבוצה, לצורך הרחבת ענף החקלאות אישר מפעל המים ניר ,כי יספק מים לצרכי החקלאות הגדלים ,ואף יאפשר לחבריו לעבוד בהקמת קו הצנרת להולכת המים לנקודה.
סכסוך קרקעות פרץ בשנת 1944 בין חברי התיישבות קבוצת זייד לבין אנשי כפר שדה יעקב ,כאשר אלה האחרונים גילו כי טרקטור של קבוצת זייד עלה על שטח של כמאה דונם והחל לחרשו על מנת לזרוע בו צמחים משלו ולתפוס חזקה על השטח, כמובן שאנשי שדה יעקב פנו למרכזי ההתיישבות, על מנת להחזיר את אדמתם בחזרה לבעלותם.