עמק יזרעאל בית שערים חלק 1(מושבת היוגוסלביים)

גבעת תל בית שערים שגובהה כמאה וארבעים מטר מעל לגובה פני הים, בחלקה הדרום מערבי נתגלה אתר קבורה יהודי ושרידי עיר מתקופת הקדומה של בית ראשון ושני הערבים קראו לאזור גבעות שיך אבריק שבראשה קברו של השיח וביתו של שומר יערות הקק"ל גיורא זייד ממקימי אגודת השומר.

בתקופת המשנה והתלמוד החלה התיישבות של יהודים בעמק יזרעאל שהגיעו לכאן מהגליל מציפורי ,מצפת ,במיוחד בחלקו המערבי שבו הקימו יהודים ישובים חקלאיים תוך שילוב עבודת השם ועבודה חקלאית ,כמו כרמי יין, כרמי ענבים למסיק, עצי פרי וחיטה .

בנוסף לעיר ציפורי בתקופת המשנה והתלמוד ובתקופת הסנהדרין שעבר ליישוב לאחר חורבן ירושלים ,התפרסם הישוב בית שערים, שבתחילה נקראה בארמית בית שריי (שריין) ובהמשך נקראה כפר שערים (רמז לחקלאות) , חוקרים היו חלוקים לגבי מיקומה המדויק , חלקם הסתמך על כתביו של המטייל הנודע אישתורי פרחי ,שטייל רבות באזור ובאזור בית שאן במאה השלוש עשר, ואת רשמיו כתב בספר שנקרא "כפתור ופרח" .

בספרו תיאר פרחי את זמן ההליכה בין היישובים מערים שונות ,לעומתו טען היהודי הטייל יוסף שוורץ שמקומה של בית שערים בנקודה צפונית מהעיר נצרת , יש שניסו לשייך את חורבות הכפר הערבי תורען .

מיקום