עין חרוד חלוקת הקבוץ בין המאוחד לאיחוד

שנת 1952 היוותה סימן לפילוג הסופי בתוך התנועה הקיבוצית ובקיבות עין חרוד, פלג המאוחד ( מפ"ם ) ופלג האיחוד (מפא"י) נחלקו בנכסים והפכו לשני משקים נפרדים , בשנת 1954 נקבע הגבול הפיזי בין המשקים כקו הוואדי ,הפלג של האיחוד (מפא"י) עבר והתיישב ליד גבעת קומי וקבל לידיו 14 בתים עם 42 דירות מחלוקת מבני המגורים של הקבוץ הישן ,ולידו בנה את מבניו מחדש ושם הקבוץ נקבע לעין חרוד איחוד, אנשי פלג המאוחד (מפ"ם) נשאר במגורים ובמבנים של המשק הישן , וקבל את שמו קבוץ עין חרוד מאוחד.
שני מפעלי המתכת של הקבוץ הישן נחלקו כאשר מפעל הפלדה פלדות נשאר בידי הקבוץ המאוחד ,ואילו מפעל המתכת "פלבם" נותר בידי אנשי עין חרוד איחוד, עוד סוכם כי כל פלג ייקח אחריות על חובות והתחייבויות מהעבר למפעלים , גם מפעל הנירוסטה וואקום אפרטים (יצרני מכונות חליבה ודודיי בישול )נמסרו לידי תנובה אקספורט.
עוד נקבע כי בענפי המשק המשותפים, כול אחד מהקיבוצים יקיים סידור עבודה משלו ,הוקמו שתי מערכות נפרדות לאספקת ציוד ואספקה, וכול קבוץ יהיה בעל משק כלכלי סגור משלו לצרכי קיום הקבוץ, נפתחו שני מטבחים, בתי ספר וגני ילדים נפרדים ,מרפאות נפרדות חיי תרבות ,עזרה להורים של חברי הקבוץ ,מחסני בגדים ומכבסות ,בקיצור הפרדה בחיי היום יום.
מעבר להקמת שתי גזבריות נפרדות עם גזברים משלהם   ,נותרה מזכירות משותפת על מנת לסיים התחייבויות מן העבר והשלמת חלוקת הציוד והרכוש ,מזכירות זאת מרכזת את הקשר הכלכלי והכספי אוספת את ההכנסות ממכירת התוצרת החקלאית ושל המפעלים ,ומחלקת אותם בין המזכירויות השונות עד לגמר הניתוק הסופי בהמשך בגמר ההתחייבויות מהעבר.
בהחלטות הסופיות של וועדת החלוקה וההפרדה ,נקבע כי השטחים החקלאיים וכמויות המים יחולקו בשווה לשני הקיבוצים, מוסדות ציבוריים ישמשו במשותף את שני הקיבוצים, למרות ההחלטות הסופיות עדיין המשיכו המחלוקות בין הפלגים שנמשכו לאורך שנים רבות נוספות.
בתחילת יולי 1954 נגמר תהליך החלוקה והפשרה בין חברי הקבוץ המאוחד והאיחוד ,בזכות ועדה נוספת שהוקמה, שבה ישבו חברי ההסתדרות מחברי הקבוצות והקיבוצים וחברי הקבוץ המאוחד ,שבה נקבעו סופית קווי ההפרדה והשטחים שיועדו לפיתוח והרחבה בשני הקיבוצים בעתיד, אלו במזרח (מפ"ם)   ואלו במערב ( מפא"י ) על דעת שני נציגי הקבוצים שפיניהם הוצגו המסקנות וההחלטות הסופיות   וההסכם נחתם סופית.

מיקום