התחבר
כמו בארצות מזרח אסיה בתקופת המונסונים, כאשר תוקעים חוטר באדמה ,תוך ימים ספורים מצמיח חוטר זה שורשים ואוחז במקום מושבו בחוזקה, כך נאחזים אנשי העסקונה במושביהם, וכול מי שהושב על כיסא כזה לאחר שעות ,מיד מחשיב עצמו כחלק אינטגרלי וחשוב במכונה העסקנית ,שאין לו תחליף ומכאן חשיבותו.
זקני העמק מתארים בהומור שחור את הוועידות הרבות שנערכו ,על הבירוקרטיה ,על המסחר בסרטיפיקטים על פי הזרמים המפלגתיים, ועל אין ספור הדעות וההתפלגויות לרעיונות כאלה ואחרים , ואיזה מילה טובה יש לעירוב שכזה למילה סלט.
אנשים שלא הוכשרו לפעילות כזאת, מחליטים על משלחות ושליחים ,על לוחות זמנים על הוצאת כספים מהקופה הציבורית ועוד ועוד, לאחר התנחלות על המושב וליד השולחן לאורך חודשים ושנים ,חושבים שליחים אלו (כמו ביימנו) שאין להם תחליף לחשיבותם ,כי הרי בזכותם המכונה פועלת.
צחוקם של הזקנים מהקבוץ, גובר כאשר הם מספרים על הוועידות המתכנסות במספרים גדולים ועולים, שאליהם מגיעים נציגים מרחבי הארץ המחפשים להעניק ביאורים נפתלים לדעתם, נציגים מזרמים שונים, מפלגות, ארגונים, אנשים דתיים, חילונים, ליברלים וכול העולה על הדעת ,ודנים ודנים ומפרשים ומבארים את דעתם הנשגבת ולבסוף התוצר הסופי סלט שאיננו מתובל ואיננו אכיל.
מכתב התרעה חמוד ,המאושש את דעתם של הזקנים ,שנכתב בשנת 1938 ,בידי הוועדה הראשית לענייני הבחירות בארץ ישראל לקונגרס הציוני (איזה שם ארוך ובומבסטי) המתריע שקבוץ עין חרוד, טרם המציא את הפרוטוקולים והקבוץ נתבע להמציאם באופן הכי דחוף לידי הוועדה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.