התחבר
מנזר זאמקה והמתחם המבוצר, ממוקמים בקצה המערבי של העיר, מתחם זאמקה שנבנה בתחילת המאה השבע עשר כמנזר ארמני כולל מגדל פעמונים ,בידי פליטים מארמניה שברחו והתיישבו בטרנסילבניה ,עוד במאה הארבע עשר , על כן, הוא נחשב כמוסד הדתי החשוב של הקהילה הארמנית ברומניה.
שתי גרסאות ארמניות קשורות להקמת המנזר זאמקה, שטוענות כי שמו הראשון של המנזר היה סנט Oxentea Auxentie ,הקמתו של המנזר קשורה לספור רכישתו אדמתו, בידי שלושה אחים ארמניים שנקראו אוקסנט, ג 'יימס וגרגורי .
האח הראשון הקים את הכנסייה וקדשה לקדוש אוקסנטיוס ,האח השני הקים את הקפלה ואילו האח השלישי הקים את מגדל הפעמונים, הגרסה השנייה גורסת כי את המנזר הקים הארכיבישוף הארמני של מולדובה שקיבל אישור להעביר לנצרות את תושבי אזור מלדובה ולכן הקים את המנזר והכנסייה לעבודתו ולמגוריו.
החומה המקיפה את המתחם אינה כוללת מגדלי שמירה ,היא איננה חומה רציפה וצורתה כטרפז, שצלעותיו בין שישים לשבעים וחמישה מטר, עובייה של החומה כמטר וגובה מתנשא לגובה של ארבע מטר .
על פי תוכניות הלחימה כנגד פלישות התורכים לאחר הכיבוש הפולני ,במתחם המנזר התיישבו חיילים פולניים להגנתו ,הם הוסיפו לחומת המתחם מעוזים בפינות ,סגנון בנייה צבאי פולני הנקרא זאמק, במתחם שלושה מבנים עיקריים ,מבנה כנסיית סנט אוקסנטיה St. Auxentie, מגדל הפעמונים שבחלק המזרחי ובחלק המערבי ניצבו הקפלה ושער הכניסה למתחם .
ובהו של מגדל הפעמונים 26 מטר, על אבן הראשה שבחזית דלת הכניסה הקשתית המזרחית ,כולל חקיקת פרחים באבני הבנייה, הצד המערבי של המנזר גר הבישוף הארמני שם היה מתפלל בכנסיית סנט מרי שבצד המערבי של המנזר ,צורף אגף נוסף לקראת סוף המאה בצד הדרומי .
בפועל לאחר הסיפוח של חלק מטרנסילבניה לקיסרות האוסטרית, נשאר המנזר מחוץ לשליטת הארמנים וחלקו בכנסיית סנט אוקסנס שימש כמחסן לתחמושת ,רק במחצית המאה התשע עשר לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת מדינת רומניה ,חזרה השליטה של הארמנים על מנזר Zamca והכנסייה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.