נהלל ספור העבודה השכירה בכפר

לטובת אחזקת הציוד החקלאי והפרטי בכפר נהלל, נקלטו בכפר שלושה משפחות של מכונאים ,שטפלו בתחזוקת מכון המים, מכונות הדיש והקציר ובכול הציוד החקלאי ,אנשים אלו התקבלו לתקופת ניסיון ולא היו חברים מלאים בזכויות ,משכורתם שולמה להם מידי מזכירות הוועד.
במושב נהלל עבד גם נגר, שהתפרנס מעבודות שעשה בעבור המתיישבים ,עוד אנשי משק העזר צורפו כמו שני נפחים שמשכרותם שולמה בחלקה בידי מזכירות וכעד המושב, כמו כן פעל גן ילדים ובית ספר במבנה ייעודי שנבנה עבורם, ושמנה בשנת 1926 כמאה ושמונים תלמידים שסוף כול סוף החל לקבל תקציב לחינוך מידי ההנהלה הציונית , דבר שגרם לוויכוח ודעות שונות לגבי קבלתו בין חברי הכפר .
במושב התקבל שוחט ממוצא תימני ,שקבל גם הוא חלקת אדמה ,שוחט זה עבד גם במושבים שמסביב לנהלל בחלק מהימים, הרופא שטפל בחולים בכפר קבל חלקה ,אך שהתברר כי אינו מעבד את האדמה ,נבנו חלק מהשטח שני מבנים אחד בעבור האחות והשני לרופא הבהמות.
השמירה על שדות הכפר והישוב עצמו ,נעשתה בחלקה בידי שכירים וחלקה בידי החברים על פי מפתח חלוקה של החברים, לצורך הובלת התוצרת החקלאית נשכר נהג ומשאית שעבד בחוזה על פי מחירים שנקבעו עמו להובלה על פי המרחקים.
בכפר נהלל ,שהו כשישים חברים ,שעבדו כשכירים בעבודות בנין ובמשקים ,בהמתינם להקצאת שטח להתיישבותם (קבוצת ב' ויתקין) ,אלא שמהר מאוד אזלה העבודה בעבורם והשהות במסירת האדמות החדשות מידי ההסתדרות המיישבת ,גרמו לסבל ועוני רב לחברי הקבוצה שנותרו בשלב הזה קרחים מכול הכיוונים.
חבל ההצלה שהגיע למחסורי העבודה ,הייתה תיקון וסלילת הכביש בין נהלל ליישוב נידה (אזור שיך אבריק) ,בידי מחלקת העבודות הציבוריות במנדט ,כביש שאורכו כחמישה קילומטר , לצורך ביצוע העבודה נשכרו מבני הקבוצה כשלושים וחמישה איש לתקופה של ארבעה חודשים .
עבודה נוספת הייתה ,הרחבת המעבר בדרך בין נהלל לעפולה, באזור הכפר אחניפס (קבוץ שריד) ,לצורך זה נשכרו 15 מבין חברי הקבוצה לעבודה זמנית, של מחלקת העבודות הציבוריות .
עבודה נוספת שנתקבלה הייתה לביצוע הבניה שאמורה הייתה להעלות את המים ממעיין שיכה (שיוה) לכפר נהלל, שם נבנתה בריכה שאגרה כארבע מאות וחמישים קוב ונמתחו צינורות בקוטר 8 צול לאורך כשני קילומטר שהומרו לצינורת בקוטר 6 צול ולבסוף חוברו לרשת קווי המים של היישוב ,עד חצרות המתיישבים בקוטר 4 צול .
אנשי הכפר נהלל שכרו חלק מאדמות חלוצי היישוב ג'דה (רמת ישי) , בני העלייה הרביעית שהתארגנו כגרעין בשנת 1924 בפולין ,אדמות שייעדו אותם להרחבת ענף הפלחה בכפר .
גרעין שמנה בסביבות למאה אנשים שהיו מוכנים להשקיע מכספם ברעיון החדשני, רובם אנשים שעסקו בענף האריגה והבדים ,אנשי הגרעין שהתאגדו עוד בארצם בחו"ל בגרעין שנקרא "מנור", הם שהתכוננו להקים ישוב תעשייתי חדשני בארץ ישראל .

מיקום