נהלל סיפורים מהיישוב

עצם הקמת המתכונת המסוימת של צורת ההתיישבות ודרך חיי היום יום של אנשי כפר נהלל משכה אליה חלוצים נוספים ,ששאפו להקים ישובים כדוגמתה באזור הסמוכים אליה, חוקים שנקבעו לשיטת העבודה החקלאות בכפר ,כללו החלטה שכל נחלה תעבד רק כמאה דונם גידולי פלחה ,על פי יכולתם של שני בני הזוג ,ולא כשלוש מאות דונם , כל נחלה תתבסס על שיטת משק מעורב לצומח ולחיי, שמטרתו לאפשר פרנסה ממספר ענפים ולא לסמוך על ענף אחד התלוי במזג האוויר (גשם-חום) או לכוחו הפיזי של העובד, על פי יכולתו הפיזית העצמאית בלא להסתמך על עבודת שכירים .
בחיי השותפות ההדדית בין החברים ,נקבע כי זה ישמש כנר לרגליהם, יוקמו מוסדות משותפים, הרכישה וממכר התוצרת בנחלות ,ינוהלו בידי וועד החברים מול הגורמים החיצוניים והמוסדות הציוניים, נקבעו חוקים ותקנות (בבחינת עשה או אל תעשה) להתנהלות יום יומית ובנושאים של מחלוקת האסיפה הכללית תכריע בהצבעה.
בכפר נהלל שמנה כמאה משפחות ,החלה חקלאות המבוססת רק על כוח המשפחה בנחלתם ,העומדת חופשית ברשות עצמה, תוך עזרה הדדית לחלשים, וחלוקה של תקציבים מים וחומרים, וגביית מיסים שוויונית לכול נחלה ונחלה , כול זאת אל מול החיים בכפרים הערביים ,או צורות התיישבותיות יהודיות השונות מהם בעמק .
ארגון א' (יזרעאל) היה הארגון שיישב את כפר נהלל.
בשנת 1926 נערכה ישיבת ארגון א' שעבדו ביישובי יהודה ביחד עם חברי המזכירות של כפר נהלל ,על מנת לטפל בענייני היום והתנהלות הארגון, באספה אושר הדוח השנתי, על המזכירות הוטל לבדוק כניסת חברים חדשים לישובים כפריים ולברר את חוקת ארגון א' והתאמתו לרוח התקופה, כמו כן הוחלט להדפיס מחדש את עלון הארגון שהדפסתו פסקה מחוסר תקציב.
זמן קצר לאחר מכן ,התקיימה אספה נוספת במושב נהלל בערב שבועות ,שבה נבחרו חברים למוסדות המזכירות של מושב העובדים ,אישור קבלת חברים חדשים ותיקונים לתקנון.
באספה השלישית ,בתום חמש שנים לעליית הקרקע לכפר נהלל שנערכה בטבעון ,נידונו גם הבעיה ,שבאישור קבלת חברים חדשים ,מאחר והמוסדות הציונים לא מקציבות כסף להמשך ההתיישבות הכפרית, כתוצאה מכך ,מועמדים הנודדים בכול מיני עבודות ברחבי ארץ ישראל ועובדים כשכירים במשקים על מנת להתמחות בעבודה חקלאית , מאבדים את הסבלנות ומתייאשים ועוברי הלאה.

מיקום