מחסן שהוקם "כאגודה שיתופית ענווה בע"מ נהלל".
תחילתו של מחסן הצרכנים החלה לאחר העלייה על הקרקע מגבעת הגיבורים הזמנית שבה פעל המטבח המשותף ,כאשר החלה לפעול נקודת הקבע של נהלל,(1922-3) נבנה צריף וניתן למחסן תקציב של 125 לירות כהון עצמי ,מתוך התקציב של הכפר שהוענק לכפר מהוועד הפועל הציוני, בהמשך וכאשר הצטרפו שאר חברי הגרעין ליישוב, שולש ההון העצמי לצורך רכישת המצרכים והמזון, מחסן זה נוהל בנפרד ממחסן הביגוד ,ההנעלה והטקסטיל .
לאחר עשר שנים של פעילות המחסן גדל ההון העצמי של המחסן לסכום של מעל לעשרים ושתיים אלף והיה רווחי כיוון שמהמחסן קנו חברי הכפר ,וחברים בישובים הסמוכים , המחסן היה קשור למשביר המרכזי לצורך הרכישה ,המחסן נוהל בידי שני עובדים ומנהל חשבונות בני הכפר מכוון שהיה בבעלות כפר נהלל .
קוריוז מאותה תקופה שמסופר בידי זקני היישוב ,היה חיפוש שם למחסן התוצרת העצמית בכפר, ליבולי השדה ומשק החיי למשקי החברים בין השמות שהובאו להצבעה היו : זמרת נהלל, טנא ,שפע, מחייה, מגד ולבסוף נבחר השם "ענווה" (לך תבין את הצניעות שצצה ביישוב) אגודה שיתופית ענווה בע"מ נהלל (תנובה) .
לאורך השנים נוצרה בעיה לאנשי הכפר שהשתמשו במחסן המרכזי ורכשו מוצרים דרכו, כיוון שבמחסן נאלצו לשלם הקונים במזומן, חוקת הכפר שללה את האפשרות לרכישה באשראי , אי לכך חלק מאנשי כפר נהלל החלו לרכוש או הזמינו את הדרוש להם בחנויות בחיפה , אי לכך התעוררו שתי שאלות : האחת האם ניתן להחיל על המחסן את שיטת האשראי (בקשה שנדחתה על הסף) או שיש לסגור אותו מכוון שרק חלק מתושבי הכפר משתמשים בשרותיו, כרגיל במושבותינו הוחלט על הקמת וועדה שתפשפש בבעיה ותביא את מסקנותיה לאספה.
המשקים שגדלו מבחינת משק החיי והמשפחות שגדלו ,הביאו את החברים בכפר, לדרוש ביתר שאת ,להגדיל את יחידת השטח של 100 הדונם לפלחה לנחלה ,באותה תקופה גדלו שטחי החקלאות שעובדו בכפר ומאדמות ג'דה עמדו על כעשרת אלפים דונם מתוכם כשמונת אלפים לפלחה והשאר לגידולי גן ירק ,כרמים ומטעים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.