נהלל חוגגת עשר שנות התיישבות

שנת 1931 תיזכר במשבר העולמי ובירידת מחירי התוצרת החקלאית שנמכרה לשווקים , שגרמה להפסדים עקב המחירים הנמוכים שהתקבלו בעבורם, יש שטענו ,שעודף הסחורה שיוצרה ונמכרה בשווקים גרם לזאת, כתוצאה מכך חלק מתושבי הכפר ,הגישו הצעות להפחית ברבע ,את שכרם של בעלי המקצוע השכירים שבנהלל ,מכוון שחלק מהתושבים טענו כי המשכורות ששולמו היו גבוהות מהמקובל בארץ ישראל.
עוד טענו חברים בכפר, כי בעלי המקצוע כמו הנגרים, סנדלרים ,הנפחים וחרשי הברזל גבו מחירים הגבוהים בין 20-50% מהתעריפים המקובלים במקומות שונים בארץ ישראל, יש לזכור כי אלו היו הסכמי שכר שנקבעו בעבר ,ובכפר מקווים שמה שלא יעשה השכל הישר יעשה הזמן ואולי התחרות שבה יזמינו החברים בעלי מלאכה מחוץ ליישוב.
כתוצאה מאיום להוריד כרבע ממשכורתם ומרווחיהם, הכריזו בעלי המקצוע שעבדו בכפר נהלל, על שביתת מחאה ,הידיעה לא הייתה מספיק חשובה ,כך שהודעה בעיתונות הופיעה רק לאחר חודש, בעיתוני עמק יזרעאל ולא בעיתונות הכללית, האירוניה הנוספת הייתה שלמרות מחירי המצרכים שירדו בעלי בתי האוכל לפועלים בכפר לא הורידו את מחיר הארוחות .
המשבר שעבר גם בשלטון הבריטי המקומי ,גרם גם לשלטונות המנדט להפסיק את העזרה ושליחת הסניטרים ,לפזר חומרי רעל בביצות החדשות שנוצרו בחורף , עוד נטל כללי שהוטל על מזכירות כפר נהלל.
שנת 1931 הייתה גם יום חגו העשירי של כפר נהלל לעלייה על הקרקע , הרעיון להקמת משק מעורב עצמאי במושב השיתופי ,שקרם עור וגידים החל להוכיח את עצמו בזכות העבודה המשפחתית הפרטנית של כול משק בנחלתו, שהגשימה את הרעיון שחקלאים יהודים אכן יכולים להתפרנס מאדמתם.
אלא שבבקיעים השונים שחלו לאחר שנים, כאשר חלחלה עבודה שכירה במחצית מהנחלות בכפר, יש להוסיף שכרבע מבעלי המשקים עבדו בעבודה צדדית רובה בתחומי הכפר ולא התפרנסו רק מחקלאות.
זאת משום שהמציאות הכלכלית בשורה התחתונה ,למרות שנצפתה בצבעי הוורוד, לא הצליחה להרים את המשקים לרמת הכנסות שמעל לממוצע ,או היכולת להתקיים ברווחה מהתפרנסות מחקלאות המסתמכת על יגיע כפים פרטני משקי, על פי היסודות שנחקקו בעת הקמת נהלל.
העיקרון של עבודה עצמית בנחלות ,נדחקה אט אט מהעקרונות באופן לא רשמי ,אורח החיים הקשה הפרטני, מקשה גם על עקרון העזרה ההדדית שהייתה אידאה בחיי הכפר , וכתוצאה מכך המציאות מחפשת ומוצאת את הפתרונות והכורח, המנוגדים להשקפת העולם הלאומנית והפוליטית .
מכוון שהזדקקות לעזרה זמנית עונתית של האיכרים למשקים ,גרמה להם להוציא הוצאות שכר גבוהות יותר, אילו עבדו שכירים אלו לא רק בעבודות עונתיות, כך פחתה הכנסת המשקים בסיכום השנתי ,היו שרצו להוריד מהשכר היומי העונתי.
אלא שחלק מהאיכרים פחדו שהעובדים הזמניים לא יסכימו לעבוד ויחפשו דרכים אחרות להתפרנס והם יישארו קרחים, עם שדות מלבלבים ,שהפרי והתוצרת החקלאית שגידלו בעמל רב תירקב מחוסר ידיים לקוטפם.
נוצר מצב אבסורדי שבישובים באזור שפלת החוף, שילמו החקלאים בין 200-250 מיל ליום עבודה לשכיר זמני ובמשקי נהלל העניים יחסית ,נדרש תשלום של 280-300 מיל ליום עבודה לפועל.
אומנם חלק מהמתיישבים, עדיין לא בנו את מבני האבן למגורים ,שאמורים היו להחליף את הצריפים ,ממחסור בכסף וממחסור בהלוואות של הגופים הציוניים והקק"ל , על מנת להגביר את ההכנסות ,נשקלה הגדלת השטח של הנחלות ל 25 דונם ליחידה ,ולנסות לשלוח את התוצרת מעבר לים.
מנהיגת עליית הנוער הנרייטה סולד , הצליחה להשיג קרוב לחמש מאות לירות להקמת מרפאה בכפר נהלל בתחילת 1932 ,גם וועד הכפר וישובים סמוכים תרמו לבניית המרפאה את הכסף בעבור הריהוט והציוד תרמה קופת חולים הכללית, במרפאה יבנו חדרים: לרופא לאחות, לבית המרקחת ,חדר טיפת חלב לתינוקות, מחסן וחדרי המתנה.

מיקום