רעיון הקמת בית העם החדש שיחליף את בית העם הישן ששימש בעברו רפת , החל לרקום עור וגידים משום הצורך למצוא מקום לפעילויות וכינוסים עלה בסוף שנת 1927 ,אך חוסר בתקציב ותוכניות עצר את תחילת הקמתו.
במחצית השנה נפלה על האזור מכת הארבה , החברים נקבצו על מנת להילחם במכה לצורך זה גויסו גם עשרות להביורים לשריפת הלהקה ולגירושם מהאזור ולוא רק מהפחד של הטלת ביצים בין המצחים בידי הלהקה ,למרות פעולות המלחמה הללו ,סבלו בני המושב מנזקים גדולים עד שנעלמה הלהקה לעבר הירדן המזרחי.
בסוף שנת 1927 החליטו השלטונות המיישבים ,על הפסקת התמיכה הכספית בכפר נהלל, (סיום תקופת התקציבים) , נושא שהביא את פרנסי הכפר לקבוע ישיבה גדולה בכפר, על מנת לקבוע את המשך דרכו, חלק מהחברים גרסו כי זהו הזמן הנכון להתחיל בקיצוצים בהוצאות המשותפות ,ואילו חלק אחר מהתושבים דרש את המשך התפתחות והרחבת היישוב .
החלק שטען להידוק החגורה ,טען שיש לצמצם את סעיף התרבות והמוזיקה ואין לבנות בעת ההיא את בית העם החדש, לדעתם יש לבטל את אחזקת מוסדות החינוך ביישוב הניתנת מכספי מזכירות וועד הכפר בלבד, ויש להשתמש בכספי משרד החינוך המנדטורי , לדעתם יש גם לצמצם את הערבות והעזרה ההדדית למשקים חלשים כלכלית .
לדעתם יש מקום אולי לעזרה לחולים לאחר בדיקה פרטנית של כול מקרה לגופו, או למשקים שהנשים עסקו בלידות ובטיפול בילדים קטנים ,והמשקים הפרטיים סבלו ממחסור בידיים עובדות , בקיצור ניסיון לשנות את היסודות השיתופיים שעליו הוקם הכפר השיתופי נהלל.
עוד טענו המחמירים כי יש לבחון את מחסן הסחורות והחלוקה של ציוד ומזון דרכו לנחלות כיוון שנוהלו בשתי מערכות מקבילות, דבר שייקר לדעתם את הניהול הכפול ואולי יש מקום לאיחוד שני המחסנים לישות אחת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.