משכנות שאננים הדיירים התורכיים במבנה הראשון ב 1949

בעת שהורדו העולים החדשים מאיזמיר ממחנה העולים באזור נשר לאחר שהות של שבעה חודשים עד שנה ,ליד משכנות שאננים ,ירדו משפחות העולים מן המשאיות וכול משפחה קבעה לעצמה את סדר מושבה במבנה הארוך כקרון רכבת על פי חברויות וקשרים משפחתיים , הדירות היו בעלות דלתות כבדות ומפתח למנעולי הדירות כאורך הגלות, ( מפתחות אלו נמסרו לידיהם מידי ועד האשכנזים בשכונת דוד ,לאחר שחתמו על הסכמי רכישה בדמי מפתח .
מפתח רשימת הדירות המשפחות :
הדירות הקיצוניות במבנה המוארך של משכנות שאננים , היו שונות בגודלם הם הכילו רק חדר אחד בניגוד לשאר הדירות שהיו בעלות חדר וחצי ומטבח, כיוון שכאשר נבנו משכנות שאננים ,הם יועדו לבתי כנסת ליהודים וספרדיים , כיוון שבעת שנבנה המבנה בשנת 1860 התגוררו במבנה חצי אשכנזים וחצי ספרדיים.
דירה מספר 1 ,משפחת דוד קוניו ,לפרנסתו מכר בעונת הקיץ אבטיחים בכניסה לימין משה ברחוב דוד המלך,עבד בעבודות מזדמנות ולבסוף עבד כמוכר חמוצים במחנה יהודה, אחיו ציון שגר עימו עזב לאחר זמן וירד למונטבידאו שם חיי כעשרים וחמש שנה , עשה כסף וחזר לארץ ציון נפטר בגיל 58 שנה.
דירה מספר 2  ,משפחת מרדכי בר קון, עבד לפרנסתו בבית החרושת לחוטים "פוליטי" ברוממה , למרדכי בר קון ולרעייתו לא היו ילדים , בית החרושת היה שייך לעולה מתורכיה ועבדו בו בעיקר פועלים ממוצא תורכי , כשאר פונה מהשכונה עבר לבית ישראל , מרדכי בר קון נחשב לאדם מאמין ודתי .
 דירה מספר 3, משפחת דוד חודרה , למחייתו עבד כבנאי בחברת רסקו, גיסו משה חודרה שעבד במאפיית ברמן וגר בדירה מספר 10 , כונה חודרה שפירושו בספרדית לחמנייה על שם עבודתו כאופה.
דירה מספר 4  ,משפחת יהושוע ורבקה אדטו ,בדירה חיו ההורים הזרנים שלא עבדו ובנם ישראל ורעייתות (זוגית) יהודית,הבן היה בעליה של כריכיה ברחוב רובינסון במושבה הגרמנית .
דירה מספר 5 ,משפחת סגייה ( מסעדת אבו שאול בשוק העיראקי במחנה יהודה כיום בית המאפה,כשמת האב הבן פתח את מסעדת אבו שאול מול קולנוע אורנה, בחדר המשפחה התגוררו 14 נפשות ,בהמשך הצטרפה הבת וילדיה לדירה.
דירה מספר 6 , משפחת ניסים ומרים יום טוב, ששימש כגבאי בית הכנסת הספרדי ששופץ בשנת 1949,הבן חיים יום טוב הגבאי העכשווי בבית הכנסת הספרדי , האב היה בעליה של עגלה שבה מכר עיתונים להעסיק את עצמו, לזוג היו חמשה ילדים : מלכה,משה,דניאל,ציפורה וחיים.
דירה מספר 7 , משפחת מורנו לוי , משפחת מורנו שהתפצל לבית הכנסת ישמח משה לזוג היו ארבעה ילדים , למחייתו עבד האב בבית החרושת לקמח בגבעת שאול ( לא של אנגל).
דירה מספר 8 , משפחת קארו, האישה נקראה רגינה , לפרנסתו התפרנס ממכירת כרטיסי פיס בדוכן שהיה לו בכניסה למשרד הרישוי הישן, שהיה במקום שנמצאת בו כיום תחנת הדלק ברחוב דוד המלך לפני מלון דוד המלך.
דירה מספר 9 משפחת גברת מלכה ובעלה ,זוג זקנים שלא עבד ,אך התגורר בדירה זאת.
דירה מספר 10 ,בדירה התגוררה אחותו של דוד חודרה מדירה 3 ובעלה משה, שעבד כאופה במאפיית ברמן וכונה לחמנייה.
11 משפחת אזמרלדה ויוסף ( אין שם משפחה) ,יוסף התפרנס ממכירת לביבות וכיסונים לדיירי השכונה .
דירה מספר 12 ,משפחת שמואל חייט שעבד לפרנסתו במשטרה.
דירה מספר 13 ,משפחת משה ולאה אלבגבלי,למשפחה היו שלושה ילדים,שתי בנות ובן.
דירה מספר 14 , משפחת יעקב גלנטי, למשפחה היו בן בשם יצחק ובת בשם רבקה, יעקב גלנטי התפרנס מעבודת סנדלרות בחנות הנעלים של משפחת פינס ליד קולנוע אדיסון.
דירה מספר 15, משפחת פנחסי שלהם היו שלושה ילדים .
דירה מספר 16 , משפחת ששון , לפרנסתו התפרנס אב המשפחה ממכירת בדים, בכול בוקר היה מעמיס שק מלא בבדים והיה מסתובב בשכונות היהודיות ומוכר את הבדים.
דירה מספר 17 , משפחת ביצצו , למשפחה היה ילד אחד .
דירה מספר 18  , משפחת בכור מאיר ורעייתו קצנא סדרס, למשפחה היו שלושה ילדים, מאחורי המבנה הקים לעצמו נפחיה קטנה ועבד כנפח המייצר מרזבים , כלים ודודים, עבד גם כגבאי בבית הכנסת עם ניסים יום טוב, בטרם עלה לישראל עבד כמנהל כולל, אחד מתלמידיו היה ניסים יום טוב.
דירה מספר 19 משפחת העיראקי ( אין מידע).

מיקום