בתקופה העותמאנית גרה בדירה משפחת יוסף ניסים בורלא, רכש את המבנה בשנת 1861
בנו של בן חיים יעקב בורלא ,חי בשנים 1903-1828 ,שימש כעסקן ציבורי ודרשן בבית הכנסת,במשכנות שאננים חי יוסף ניסים בורלא בשנות השמונים ,עוד בימי מגוריו במשכנות שאננים נשא יוסף בורלא, הספד גדול בבית הכנסת הספרדי מטעם הספרדים שגרו במשכנות שאננים, למשה מונטיפיורי לאחר מותו בשנת 1885, יוסף ניסים בורלא המשיך במלאכת ההספד והפך אותה לאומנות,בעת שהספיד רבנים ידועים לאחר מותם, כושרו זה העניק לו את הכינוי "הספדן – הדרשן" אחריו ספד לו הנציג האשכנזי במשכנות שאננים יעקב אליהו פריעקיארד .
כבר בצעירותו נשלח בפעם הראשונה כשד"ר בידי וועד הכוללים של ה עדה הספרדית בירושלים לקושטא, כאשר חזר בשנת 1859 נשלח שוב ביחד עם הרב ברוך פינטו למרוקו בשנת 1863 נשלח שוב כשד"ר לקהילות היהודיות בתוניס אלג'יר וטריפולי, בשנת 1878 חזר שוב לשליחות עם בנו חיים לאותם מדינות.
יוסף ניסים בורלא נחשב לרב מלומד ,שכתב תחת החתימה הספרותית ני"ב ס"ט והדפיס ספרים רבים כולל הספר לזכרו של סבו מקור ישראל ונחלת יהודה בשנת 1882 בבית הדפוס הצבי של יואל משה סלומון, בהמשך תרם ספרים לספריה הלאומית שהחלה את דרכה.
לאחר מכן נתמנה גם כראש בית הדין הספרדי ראבה"ד, כיוון שדגל בהשכלה החליט לתמוך בניסים בכר בעת שפתח את בית הספר כי"ח – אליאנס ודאג שתלמידיו יהיו מעדות המזרח בניגוד לחרם האשכנזי על בית הספר, בשנת 1896 השיא את בתו מזל לחיים ניסים עאבו.
בשנת 1882 כתב את ספרו ספר מקור ישראל ונחלת יהודא מעל למאתיים שישים דפים בשנת 1900 הדפיס את ספרו לקט יוסף שהיה בן 130 דפים, בבית הדפוס של עיתון הצבי בשנת 1903 כאשר נפטר הרב יוסף ניסים בורלא בגיל 75 , בעיר ירושלים הוכרזה עצירת מסחר וארבעת אלפים איש התקבצו למסע ההלוויה.
בתקופה המנדטורית גרה בדירה משפחת חנום (חנון) בכר , שבתם נישאה לחייל בריטי .
בתקופה שלאחר מלחמת השחרור גרה בדירה משפחת גברת מלכה ובעלה עד שהתאלמנה ,בני הזוג הזקנים שלא עבדו והתגוררו בדירה זאת עד שנת 1968 .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.