התחבר
מצומת קטורה לצומת שיזפון לבקעת עובדה
איך להגיע לבקעת עובדה מיקומה של הבקעה כארבעים קילומטר צפונית לעיר אילת, כעשרה קילומטר דרומית מצומת שיזפון בכביש מספר 40, כאשר מגיעים לצומת עוברים לכביש מספר 12 המוליך בסופו של דבר לאילת .
בכביש מספר 12 ממשיכים כחמישה קילומטר עד לשלט בצד השמאלי של הדרך המפנה את המבקרים לכוון הישוב שחרות, מרגע הפנייה סופרים ארבעה גשרוני מים מתחת לכביש , בגשרון הרביעי פונים לדרך עפר בסימון ירוק,כאשר נוסעים בשביל העפר מגיעים לדיונות –חולות של נחל כסוי, בערוץ נחל יתרו.
הקדמה
בקעת עובדה היא אחת מארבע הבקעות הממוקמות באזור, כמו בקעת שחרות,בקעת הערבה ,בקעת הסיירים מורכבת מאדמה חולית המוקפת בגבעות ובצורי הרי עובדה מסביב בחלקו של הנגב הדרומי,את שמה קבלה כבקעת עובדה ממבצע עובדה שהתרחש בשנת 1949 שבו ירדו שני כוחות צבאיים למטרה הסופית אזור העיר אילת של היום,הכוח שירד דרך בקעת עובדה ובקעת סיירים העוברות בחלקיו העיקריים של נחל חיון.
בקעת עובדה נפגשת בחלקה הדרומי עם בקעת סיירים מוקפת בחלקה המערבי בצוקי עובדה ,והר ברך בהר שחרור והר פרוט צפונה,בהרי שחרות ,גרופית וארגמן ממזרח .עד שנתגלה בקעת עובדה היא נקראה בפי התושבים הבדויים הערביים באזור וואדי עוקפי .
למעשה רק בשנים 1902 -1898 , בעקבות ביקור החוקר מוסיל אלואיס הצכי באזור ,נתקבלו ופורסמו הממצאים הראשונים ברחבי העולם המערבי של האזור ,בתיאורי ביקורו מציין החוקר מוסיל אלואיס , את תאור הכלים והממצאים החקלאיים שנתגלו לעיניו ,על עברו החקלאי העשיר של האזור שבו המתאר החוקר כי אדמת וואדי עוקפי ,הינה עשירה בסחף פורה והתושבים משתמשים באדמתה לגידולי בעל גדולים ,שבו ניזונים הצמחים ממימי הגשמים והשיטפונות .
החוקר מוסיל אלואיס ,המשיך בתיאוריו כי בדואים שגרו בעקבה נהגו להגיע בעת הזריעה לאזור ,שכרו חלקות לגידולים חקלאיים מבני שבט החיואת שזאת הייתה אדמתם (איש המדבר הבדואי הגאה ,לא מטריח עצמו להיות פלאח ועובד אדמה) ,ערבים אלו עיבדו את הקרקע,קצרו את יבולם ולקחו אותו בחזרה לבתיהם בעקבה .
הקדמה לאתרים הארכאולוגים בבקעת עובדה
על דעתם של הארכאולוגיים והממצאים בשטח ,ברור כיום כי שרידי : כלי צור ,ראשי חיצים עצמות בעלי חיים בעיקר צבאיים ושרידי חדרים עגולים וכמותם ,מעיד על ההתיישבות של אנשים באזור בתקופה הנאוליתית ,בתקופת האלף השביעי ,שישי וחמישי לפני הספירה בעת שהאדם התקיים מלקט צמחים וצייד בעלי חיים ,כאן אנו גם מוצאים סימנים להתיישבויות חקלאיות ושרידים של כלים לעיבוד חקלאי.
בתקופה מאוחרת יותר חשפו הארכאולוגים מתקנים וכלים חקלאיים חלקם עשויים מאבן צור,לידם התגלו חיות בר שבויתו ביד האדם ושימשו אותם לצרכיהם, שרידים נוספים שנתגלו הם מקומות אכסון ליבול ולחיטה כמו גרנות, סימנים ראשונים של משטחי סלע שנחצבו בהם שקעים ששימשו לטחינת החיטה ולדיש מכני במקום דיש ידני של הנפת הגרגרים העפה באוויר על מנת להפריד בין המוץ לגרגרים,ישנם סימנים לעבודת הטחינה בעזרת בעלי חיים רתומים שסובבו אובניים בתהליך הטחינה .
כיוון שמחזור החיים של המתיישבים נמשך נוצר הצורך במקום הטמנה של גופות הנפטרים במתחמי קבורה ומקדשים לעבודת האלילים ,שלרוב נתגלו כשני אבנים עומדים המסמלים את האלים שהתושבים סגדו ועבדו להם, האבנים שפנו מזרחה בחלק גדול מהממצאים נמצאו עוד אבנים קטנות יותר המסמלות את רוחות הנפטרים פריט נוסך שמשערים החוקרים כי אבן גבוה יותר ודקה מסמלת את הגבריות והשמנמנה והנמוכה מסמלת את האישה על אגן הירכיים .
בצמוד לאתרי הקבורה אנו מבחינים בחורים ששימשו להדלקת אש ,ששימשו על פי ההשערות לצלייה לצורך הארוחות הטקסיות שנערכו לזכרו של הנפטר ,בין אתרי הקבורה ישנו אחד שעל פי הממצאים שימש ברציפות לקבורה לאורך אלף שלוש מאות שנה,המסקנות של ממצאי החפירות ,כמו גולגלות שכוירו בחמר וטין בהעתק של ראשי הנפטרים , מוכיחים כי נושא הקבורה הלוויה והטקסים היוו נדבך חשוב בחיי תושבים באזור והפולחן בחייהם ובמותם.
הפרט המעניין של המחקר והממצאים שנמצאו מספר כי בתקופה של האלף השביעי,שישי וחמישי עד מחצית המאה השנייה לפני הספירה היה האזור פורח ,עם צמחיה ומזג אוויר ממוצא שאפשר תנאי מגורים להקמת קהילות מתיישבים אלא ששינויים אקלימיים גדולים וקיצוניים גרמו למות צמחיה רחב ,ירידת מפלס המים של ים המלח הסמוך,חדירת חולות לאזור מכוון המדבריות במקום סחף של מימי גשמים וזרימת נחלים ובמקום סחף פורה קרקעי המתאים לגידול .
כתוצאה מסיבות אלו החל האזור להתייבש ,ולכן הופסק הגידול החקלאי בבקעת עובדה כתוצאה מכך החלה נדידת תושבים והקמת ישובים קהילתיים במרכז הארץ ובאזורים שאינם מדבריים , לעומת זאת באזור של מדבר סיני, במקום גידולים חקלאיים החלו התושבים להתפרנס מחציבת מינרלים ,נחושת ואבן הטורקיז .
הסיור בבקעת עבדה
בעת שהוחלט להקים את שדה התעופה הצבאי עציון בבקעת עובדה בשנת 1978 ,החליטו השלטונות המתכננים להרוס מעל למאה אתרים ארכיאולוגיים בבקעת עובדה , לאחר מאבק ממושך שונה הנתיב ולמעשה נהרסו בעבור הבסיס והמסלול אתרים ארכאולוגיים מועטים .
הסיור בבקעת עובדה שבו ממוקמים כארבע מאות אתרים ארכאולוגים המספרים את סיפור ההתיישבות באזור כששת אלפים שנה לפני הספירה ,כמו כן הטיול כולל ביקור בחולות דיונות כסוי במצבם הטבעי ,אתרים ארכאולוגיים, חאן שחרות המדברי,ומצוק נוף בדרכנו לאילת או סתם ביקור משפחתי בנוף המדבר.
תחילת הטיול לאחר הירידה לכוון שחורות בהשתובבות בין הדיונות הזהובות מהחניה בסימון ירוק בשביל קצר המוליך לדיונות ,הדיונות מזכירות את ילדותנו , ברצון לעלות ולהתגלגל ולחזור מעט לילדות .
חוזרים לרכב וממשיכים לצומת הבאה המפנה אותנו בשילוט לפניה שמאלה לכוון שחרות והכביש הממשיך לבסיס הצבאי עובדה , בצומת עוצרים מחנים וממשיכים לאחור בדרך כמאתיים מטר עד לשילוט המציין את האתר הארכאולוגי מימין הנקרא מקדש הנמרים .
מקדש הנמרים הוא מסוג המקדשים הפתוחים, האתר מורכב מרבוע שמסומן באבנים במשטח שפונה מאבנים שסוקלו מתוך השטח המתוחם , בפינה המערבית של המתחם המסומן,קיים מתחם אליפטי ,שחלקו מעט מורם מעל פני הקרקע, אותם מסמנים ארבעה אבנים בינוניות בצורת טרפז, שבתוך הטרפז ממוקמות 17-19 אבנים קטנות יותר בעמידה .
במתחם מקדש הנמרים עצמו ניתן לראות כששה אבנים עגולות, אשר ששימשו על פי הסברות כמזבחות להעלאת קורבנות ,לידם מבחינים במספר כירות מלאכותיות ,ששימשו כנראה כמקום להדלקת אש.
ניתן אף להבחין בנוסף על הקרקע אוסף ציורים ,המתארים חיות בעיקר נמרים ציורים אלו מורכבים מאבנים שחלקם נעוצות בקרקע, ציורי הנמרים פונים לכוון מזרח ,כמו כן רואים שרידי מבני מגורים שעל פי הממצאים המגורים בסביבה הם מהתקופה הניאולטית ,כששת אלפים שנים לפני הספירה , כאשר התושבים עסקו בחקלאות ובצייד.
בשביל העפר היוצא ממקדש הנמרים והמקביל לכביש לכוון דרום ממשיכים ובתחילת ערוץ הנחל משמאל לשביל רואים מבנה אבן המסמן קיומה של חווה ביזנטית שהתקיימה באזור במאות 4-7 לספירה, כאשר מתקרבים למבנה מבחינים במכשור ששימש לטחינה גרעינים.
עולים בחזרה למכוניות וממשיכים לחניון חאן השיירות ,נסיעה של בערך כשמונה קילומטר
בחאן השיירות חונים בחנייה ופונים לכוון מצוק הנוף הצופה לנוף הערבה והרי אדום לגידולים החקלאים והישובים בסביבה, במצוק מבנה אירוח ושירותיים.
מסביב לחאן ממוקמים בתי תושבי ההתיישבות שחלקם עלו לקרקע בשנת 1985 , הייחודיות של המבני התושבים הם התאמתם לישוב מדברי תוך שימוש בחומרי בנייה מהאזור והתאמתו לתנאי החיים ומזג האוויר המדברי, כיום בישוב מתגוררות כשלושים משפחות.
בעת הביקור ניתן לראות מקדש מנוסף במרכז הישוב הצמוד למגדל המים של היישוב , לסיום חוזרים לכוון כביש 12 וממשיכים לכוון אילת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.