התחבר

תרגיל רכישת וגאולת הקרקע השניה באדמות מוצא
תרגיל נוסף לרכישת אדמות בשנת 1890 ,נעשה בעזרת האפנדי נקיב אל אשרף שחלק מהאדמות היו שייכות לו ואף בנה לעצמו בית קיץ בכפר קולוניה, ראה שניתן לעשות עסקים ולהרוויח מצלצלים ובאותה תקופה אף התיידד מאוד עם דוד ילין שהיה מבאי ביתו ומעדכנו בידיעות מן העולם הגדול .

כיוון שראו הערבים שגרו באזור ,כי ניתן להרוויח כסף מאדמותיהם במכירה למשוגעים היהודים שהחלו לצאת מחומות העיר העתיקה ,נוצר ביקוש ורצון למכור, ( כיוון שלדעת הפלחים חלק גדול מאדמותיהם , לא התאימו לחקלאות מן הסיבה שאדמות אלו , היו אדמות טרשים עם אבנים רבות וסלעים) , אלא שנוכח הדרישה לאדמה במוצא תחתית המחירים האמירו.

הן האפנדי נקיב אל אשרף והן דוד ילין הבינו והריחו , כי קיימת בעיה לפלחים אלו , שחלק רב מאדמותיהם לא עובדו ועל פי החוק התורכי, האומר שאדמה שלא עובדה במשך שלוש שנים חוזרת לידי השלטונות , בנוסף לחלק מהפלחים לא היו שטרי קושאנים על אדמותיהם.

הזדמנות עסקית זאת יצרה תחבולה שנרקחה במוחות השניים בשנת 1890 לאדמות שנקראו אל בזוניה , הם שלחו חייל תורכי למוכתר הכפר קולוניה ובידו מכתב מרשם הקושאנים שבו מתבקש המוכתר להעביר לידיו את רשימת כול האדמות שלא עובדו בשלוש השנים האחרונות ובנוסף את רשימת בעלי האדמות הרשומות ברשם הקושאנים .

זרז זה הביא את הפלחים לנהור בהמוניהם לאפנדי נקיב אל אשרף ומציעים לו לרכוש מהם את אדמותיהם בכול מחיר שיציע ,על מנת לא לאבד את רכושם , כי הוא בקשריו ודאי יצליח פתור את הבעיה עם השלטונות התורכיים.

העסקה התממשה בשנת 1891 , אנשיו של האפנדי נגשים מיד לעבד את החלקות שרכש בשטח של 184 דונם מאדמות הכפר הערבי קולוניה בשטח שנקרא אל בזוניה , חלקת עצי הזית העתיקים ,כול זאת על מנת למנוע העברתם לשלטונות של אדמות אלו, על פי החוק התורכי של אדמות שאינם מעובדות.

ילין בזמן הזה ניגש להשיג את הכסף על מנת לרכוש אדמות אלו מידיו של האפנדי , אשר רשם את האדמות הללו 184 דונם בשנת 1891 על שמו של דוד ילין והמושבה לאחר שקיבל סכום כסף נכבד כפי שהעיד דוד ילין יותר משוויה אך היא נהפכה לאדמה יהודית .

את הכספים לקניית האדמות החדשות השיג יהושוע ילין , מאגודת חובבי ציון ומנהל עסקיה בישראל זאב טיומקין , שהיה בדרכו לירושלים וחנה במוצא למנוחה ושוכנע לרכוש מידי ילין, שטח של 70 דונם מאדמות אל בזוניה ,את האדמה הזאת ייעד גם להקמת בית הבראה לחולים בעיקר מירושלים במקום שנקרא ארזה כיום.

את הכסף הנותר לרכישת יתרת השטח של 114 דונם , קיבל מידי אגודה חדשה שאך זה קמה בירושלים בשנת 1990 בשם חיבת ציון , כזרוע התיישבות מתוך אגודת בני ברית שנוסדה בשנת 1888 , אשר מטרתם היית לרכוש אדמה להתיישבות מחוץ לירושלים , אגודה בני ברית הציונית התנגדה לתרבות הכוללים לתמיכה ביהודי ירושלים על פי העדות, כספים לאגודה הגיעו מיהודים בגרמניה ומוינה שהעבירו את כספם לאגודת נחלת ישורון ומשם לבני ברית.

כספים בשנת 1894 הצליח לרכוש עוד שטח ובכך יצר שטח של קרוב לאלף דונם באדמות המושבה שטחים אלו שרכש יצרו את קו הגבול בסיום מלחמת השחרור .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.