התחבר
הראש הציוני ממציא פטנטים כך מילות השיר המפורסם, על לחמנית החלב הירושלמית אני רוצה לספר, תחילת האגדה בלחמנייה שהייתה מורכבת מקמח ובמקום מים התווסף לקמח אבקת חלב מהולים במים , משקל הלחמנייה היה בן 60 גרם ורבע ממשקלה היווה רבע כוס אבקת חלב בלחמנייה ,משקל אבקת החלב ששולב בלחמנייה ,מחירה של לחמניית החלב נקבע לעשרה מיל בשנת 1949-50 זקני העיר מספרים כי הפטנט לצרוך פחמימות ועמילן ביחד ,מצא חן בעיני הירושלמים כמו המעורב הירושלמי מאוחר יותר עד שכול ירושלמי עסלי צרך כלחמנייה ביום בממוצע ( במשקל היום יומי אצל ילדינו לחמנייה ושוקו).
התקנאו תושבי תל אביב בירושלמים ומיד אימצו את הפטנט , עד כדי כך שנמכרו ביום מעל 70.000 לחמניות בירושלים ובתל אביב, התקנאו שאר תושבי המדינה ומיד החלה מכירת לחמניות החלב בכול רחבי הארץ, במהרה הועלה משקלה של הלחמנייה והיא ומשקלה הועלה ל 75 גרם , נוספו צורות שונות ללחמניות ומחיר נקבע ל 10-12 פרוטות, קפצו על העגלה האופים והחלו לאפות עוגות חלב ומוצרים נוספים כמו חלות שבת , במקביל המשיכו לייצר את הלחמניות מקמח רגיל ללא תוספות אבקת חלב .
אלא שלרבנות הסתבר במהרה כי אנשים בבתים ובקיוסקים אכלו לחמניות חלב עם נקניקיות, או שילדים נשלחו לבתי הספר ,עם כריך לחמניית חלב ופרוסת נקניק תחובה בה חלק מבעלי הקיוסקים טענו להגנתם ,כי לקוחותיהם דרשו את השילוב הזה והם מכרו מוצר על פי דרישה .
בקיצור אנשים התייחסו ללחמניית החלב ,כעוד סוג של לחמנייה, בלא לשם לב להיותם עשויות גם מאבקת חלב, אך הרבנות ערכה מלחמה של ממש ,שתפסק הכנת חלות לשבת בשלוב אבקת חלב ,כיוון שארוחת יום שישי הייתה לרוב ארוחה בשרית, וחלות אלו נחשבו כעירוב חלב עם בשר ,כתוצאה מכך הופסקה אפיית חלות חלב לשבת.
בשנת 1950 בשנת הצנע הוחלט עקב המחסור שבירושלים תתבצע חלוקת מנת חלב רק לתינוקות, בשנת 1953 מספרים זקני ירושלים כי על העיר עברו ימי חמסין נוראיים כתוצאה מכך ירדה תפוקת החלב מהפרות לממדים קטנים, כתוצאה מכך במקום לחלק כשלושים וחמישה ליטר בירושלים חולקו בסניף תנובה ,חנויות וחלוקת החלבנים, רק ששת אלפים ליטר לתינוקות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.