ירושלים תלפיות טיילת שרובר הבטחה שקוימה

הבטחה שקוימה טיול בטיילת שרובר
הטיול מתאים גם לנכים עם עגלות נכים,עגלות ילדים ,הכניסה חופשית.
ביום האחרון של חג הפסח, הגיעו הנכדים,ומיד צעקו במקהלה ,סבא הבטחת לתת לי לצפות במשקפת על חומות העיר העתיקה ועל כיפת הסלע הזהובה,מיד זינקה הקטנה גם אני רוצה, נו יש ברירה,העמסתי אותם על הרכב  וקדימה לדרך.
הגעתי לדרך חברון המוליכה בסופו של דבר לכוון בית לחם,על פי  השילוט פניתי לכוון שכונת ארמון הנציב,ברחוב דניאל ינובסקי אחרי שני רמזורים מגיעים  לטיילת הראשונה , טיילת ארמון הנציב מורכבת משלוש טיילות השלובות זו בזאת,אך נבדלות  במבנה האדריכלי שלהן,טיילת דניאל האז,טיילת גבריאל שרובר,טיילת ריצרד גולדמן.
עצרנו בטיילת הראשונה ,טיילת דניאל האז,הקטנים זינקו לפתו את המשקפות ,הצמידו לעיניים וכאילו ניסו לצפות בהם,הקטנה ישר צעקה אני מצלמת אותך,עמדתי ללמד את הנכד בן החמש כיצד צופים מבעד לעדשות,מרגע שתפס את הרעיון ,החרישו את אוזנינו הצעקות,סבא  אני רואה את כיפת הסלע, הסברתי לנכדי כי מהמקום ניתן לצפות על הר הבית,הר הזיתים,הר ציון,הר הצופים,וחומת העיר העתיקה.
מילה על טיילת דניאל האז הראשונה בטיילות: הטיילת קרויה על שם חייל דניאל האז,חלל ממלחמת שלג, אורכה כחמש מאות מטר שביליה מרוצפים אבן ירושלמית בעייתית קצת לעגלות כולל נכים ,משמשת כחגורה ירוקה  לירושלים, תצפיות נוף, בנויה בראש הרכס,בצורת דגם אמת מים ,בטיילת רחבה למופעים  ובית קפה מסעדה עם מרפסת נוף יש שירותים.
לאחר ביקור קצר בשבילי הטיילת ,המשכנו לכוון טיילת שרובר,יחד עם חצי ממדינת  ישראל,כיוון שהייה זמן קצר לפני סיום חג הפסח ,קנינו בייגלה שומשום וזעתר ,על מנת לחגוג סיום חג המצות.
בחנייה של טיילת שרובר חנינו ,החנייה שימשה כבסיס לטיול בסביבה ,ראשית ירדנו לכוון שבילי הפארק הסלולים אספלט,המראה הראשון שנגלה לעינינו,בית הקפה המוזנח,אשר זכוכיותיו מנופצות,השירותים נעולים,צמחייה נבולה וגזם עצים מונח בקרחות הצמחייה,מזל שאנו בתקופת פרחי הבר אשר פרחו על חשבון הצמחייה התרבותית, והנכדים  מאוד אהבו אותם ואת ריחם,ניתן להמשיך לאורך הטיילת היורדת לעמק והמטפסת ומתחברת לרחוב נעמי בשכונת אבו תור,אך נדרש רכב מאסף,המקום המדכא גירש אותנו.
מילה על טיילת שרובר : הטיילת הוקמה לזכרו של הבן גבריאל שרובר שנפטר,היא הקרובה לכניסה לשכונה, היא תוכננה כשלוב סגנון כפרי ומדברי,לאורך הטיילת פרגולות מצילות  וספסלי  מנוחה וצפייה בנוף,במרכזה של הטיילת רחבה פתוחה למופעים,ושחזור מוביל מים לירושלים מימי הבית השני,עצי זית וצמחיה נטעו לרב אך המקום מוזנח.
המשכנו נכדי ואני לכוון אי התנועה הקרוב לחנייה,,חצינו את הכביש ועל אי התנועה,נתגלה עוד מצפור על שם רחמים לוי, כמובן שמשקפות הורמו לכוון החומות והקטנה המשיכה לצלם במשקפת,עקשנית הקטנה,על אי התנועה ממוקמת נביעת מים מתעלה ,הגולשים ממרזב אבן לתוך בור האיסוף,הקטנה מיד רצתה להיכנס לברכה להתרחץ,אך לבסוף התפשרנו על טבילת ידיים סמלית  והשפרצה לכל כיוון אפשרי,מימי הנביעה חוזרים במחזוריות של ברכה ארטזית.
כיוון שידעתי על מפת הפסיפס בגן שרמן,חצינו את הכביש שוב לכוון החלק הקיצוני של השכונה ונכנסנו למשעולי הגן,שלושה עצי ברוש מסמנים את הכניסה,בתחילת השביל הימני ,נתגלתה עמדת בטון סגור עם אשנבי ירי,ומעל גגה נקודת תצפית,המשכנו בירידה של הגן עד לשטח מרוצף בתחתית הגן ,ברחבת הגן נמצאת מפת אמות המים שהוקמובימי בית ראשון,הילדים החלו לרוץ על המפה כרחבת אימונים,קשה היה להסביר מה רואים,אך אמרתי שירוצו יתעייפו וינוחו, בקצה הגן ראינו את הפסל החרוטי של הפסלת הלן אסקבדו,ריצפת הפסיפס מתארת את שתי אמות המים,אשר הובילו מים לירושלים לאזור הר הבית,מקורות אמות המים יצאו מזרחית מבריכות שלמה,ועין ערוב בדרכם לבית לחם ולירושלים.
מתחת לרצפת הפסיפס ממוקם אחד הפירים להובלת המים,ובמרכזו של הפסיפס נחצב פיר קטן המגיע עד לנקבת המים השנייה.
קראנו לשובבים וחזרנו באותה הדרך לחנייה,אולי מאתים מטר חזרה, עלינו על הרכב ,תוך נדנוד לקבלת בייגלה,איך אפשר לעמוד בתחנוני הקטנים שהתעלפו מהריח.
המשכנו  בנסיעה עקפנו את הכיכר והמשכנו מצד ימין ,בכביש העוקף את ארמון משקיפי האום ,בצורת מזלג יש לקחת את המסלול השמאלי, לאחר 250 מטר מתגלית אנדרטת הסבלנות,הקטנים עפו מהאוטו והחלו לעלות בשביל הסלילוני העוקף את האנדרטה עם סוף התלולית. מצידו השני מסלול עליה לעגלות נכים, החלה התגלגלות מהתלולית כלפי מטה,אנו התבוננו באנדרטה המורכבת מצינור מתכת שקוטרו מעל מטר וגובהו כעשרה מטר ,החצוי ובין שני חצאיו ממוקם עץ זית ממתכם גם כן, אשר ענפיו ועליו מנסים להתחבר ולקשר בצורה סימבולית במחלוקות  בין העמים ,שלושה מצבות נוספות מאבן ממוקמות ליד האנדרטה, שעליהם מוטבע בעברית,ערבית ואנגלית, רעיון הסובלנות בין הדתות והעמים, לאחר זמן מה איבדו הקטנים את הסבלנות ודרשו להמשיך.
עלינו על הרכב והמשכנו כשמונה מאות מטר לטיילת האחרונה באותה הדרך,לטיילת האחרונה ,טיילת על שם ריצרד גולדמן,ניתן להיכנס עם הרכב ומיד בכניסה מצפור שקומתו התחתונה  שירותים נקיים לתפארת,לצידם מדרגות ומסלול לעגלות נוסף המגיע לקומה השנייה המהווה מרפסת תצפית עם לוחות הסבר ומפות הכוונה,שבילי הטיילת מורכבת מסלסולי אספלט,הקטן הסכים בקושי להביט במשקפת שהפכה בשלבה זה לנטל וגאלתי אותו מייסוריו,הנוף הנשקף היה מהמם,הטיילת מוחזקת ושמורה כאילו היום הקימו אותה, במיקומה היא הטיילת המזרחית ביותר מביניהן, הטיילת נמתחת מארמון  הנציב עד יער השלום, בטיילת מצפור נוף בן שתי קומות ,עם הסברים ושירותים נקיים מתחתיו שרידים ארכאולוגיים אשר נתגלו בחפירות במקום,ושרידי אמת מים מתקופת בית חשמונאי,עקב קרבתה למזרח העיר היא המטוילת פחות מהשאר,הטיילת מכילה אזור פיקניק פעיל וכן את גן הסלעים, אשר במרכזו מערה שנתגלתה תוך כדי הקמת הטיילת.
חזרנו עייפים ושבעים ,תרתי משמע ,נו הייתה ברירה ,תוכנית לולי בטלוויזיה הציבה גבולות חדשים לסובלנות.

מיקום