ירושלים שכונת נחלת שבעה התנכלויות הערבים לתושבים

יוסף ריבלין התושב הראשון שהתגורר בשכונת נחלת שבעה  גר בביתו לבדו כשלוש שנים עד שהתרצתה אשתו שרה ציפורה והצטרפה אליו לביתם, אז גם נולדה ביתו הבכורה נחמה אלא שלאחר זמן מועט בעת שפיקחה על תיקון שער הכניסה ,התנפל עליה ערבי עם סכין לדוקרה, אלא שבהתקף אומץ ,לקחה ממנו את הסכין ודקרה אותו למוות, כתוצאה מהאירוע קבלה אשתו שרה התקף לב וצנחה ומתה , שלוש שנים לאחר מכן נפטרה בתו נחמה בקדחת , למרות זאת המשיך יוסף ריבלין לדבוק בביתו ואף שנפגע באחת ההיתקלויות.
תושבי השכונה נקטו באמצעים שונים על מנת להגן על חייהם ורכושם בשכירת קצינים תורכיים בשכר חודשי על מנת שיקצו שומרים מטעמם בשכונה,נשכרו שומרים ערביים לשמור על הבתים בתהליך הבנייה ,הותקן פעמון אזעקה ופנס על חלק מהגגות לאזעקת כוח תורכי להתערב בשעה של צרה .
האגדות מספרות כי באחד מימי ההתנפלויות נחטפו שני ילדים בידי ערבים , התגייסו רבים למלאכת החיפוש ולא נמצאו הילדים אלא מקץ מספר ימים באורוות חמורים באחד מכפרי הערבים,עוד מוסיפים כי באחת ההתנפלויות לבית משפחה ,עקדו את אב הבית והחלו מתעללים באשתו, למקום נזעקו מתיישבי המקום והוציאום להורג בחנק.
אגדה אחרת מספרת כי בעת שהותקפה השכונה המבודדת ,התאספו דיירי השכונה והתנפלו על הכנופיה בהשתמשם בכלי נשק חדש השופר בנוסף לאקדחים ולנבוטים, מיהרו השודדים ונמלטו מהשכונה לקול תרועת השופר וצעקות התושבים,תושבי השכונה המשיכו לרדוף אחר השודדים עד הכפר הערבי בית צפפה והכו אותם למען יראו וייראו ואלו נסו בהשליכם את נשקם ואחד מאנשיהם שנלכד.
המרדף עורר את גבורת תושבי נחלת השבעה ומיד המשיכו לכפרים נוספים שנודעו באנשי כנופיות השודדים ,התנפלו בצעקות ובזרוע נטויה ,כבשום והחזירו רכוש רב שנשדד בעבר לאחר מכן הוקמו עמדות שמירה ,נשכרו שומרים ואף אנשי השכונה עמדו והגנו עלייה .
חדירת מחבלים 1948
בשנת 1948 חדרו מחבלים ערביים לשכונה ופוצצו בית נטוש בשכונה בחסות החשיכה בחודש מאי 1948 נורתה ונהרגה תמר סייג בעת שערבים פתחו באש על בתי השכונה מעל גגות רחוב סנט גורג .

מיקום