התחבר
ירושלים בצלאל שביתת הסטודנטים בשנת 1965
בתחילת ינואר 1965 החלה שביתה נוספת של סטודנטים בבצלאל בדרישה להכיר במוסד כמוסד אקדמאי ,להעניק את ההטבות הניתנות לכול כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי הארץ, הוספת חדרים וכיתות לימוד לבית הספר על מנת שתלמידי האומנות יוכלו ללמוד כיאות ולא במסדרונות, עוד מחו על פיזור המחלקות בהר ציון ,בשנלר באזור רחוב הנביאים ועוד.
תלמידי בצלאל החליטו ליצור הפגנת אזהרה ומקדימה ומחאה בסגנון חדשני , אי לכך שיירות של מכוניות העטורות בשלטים ובצופרים מופעלים עברו ברחובות ירושלים במעיין הפנינג צבעוני ,על זכוכיות מכוניות התושבים בבירה הודבקו דוחות חנייה של מחלקת הגרפיקה של המוסד שבה נתבקשו בעלי המכוניות להצטרף למחאה הצבעונית והרועשת מנהל המוסד גן הופנר תמך בדרישות התלמידים ,אך חשב כי הפגנות לא פותרות ,את הבעיה של הזנחת המוסד בידי שלטונות החינוך בארץ ישראל.
לקול צעקתם של תלמידי בצלאל והאיום לעבור לידי אוניברסיטת תל אביב, הזדרז ראש העיר מרדכי איש שלום לבשר כי הוא מנסה למצוא פתרון הולם לבעייתם, למרות שלדעתו זאת איננה בעיה של עיריית ירושלים אלא בעיה ממלכתית של משרד החינוך, למרות זאת במקום למסור לידי בצלאל בית ספר סמוך שפונה ,נמסר לבצלאל רק ארבעה כיתות מתוך המבנה .
כיוון שמאחורי ההבטחות לא ניתן פטרון, החליטו הסטודנטים ,למרות מחאת מנהל בצלאל דן הופנר לשביתה, כי הם פותחים בשביתה להגשמת פתרון לבעיותיהם ,כיוון שהם נלחמים על פתרון הבעיות מעל לשמונה שנים ופתרון אין, עידוד אחד הגיע מאגודת הסטודנטים של מוסדות החינוך בישראל ,שהחליטו לתמוך בשביתת הסטודנטים של בצלאל, בכך שבאם לא ימצא פתרון לבעיות בצלאל בתוך שבוע ימים ,כל הסטודנטים בישראל יצטרפו לשביתה .
לאחר מספר ימים של שביתה החליט שר החינוך זלמן הרן להיפגש עם ועד הסטודנטים וועד הסטודנטים בבצלאל בניסיון למצוא פתרון, הדרישה הראשונה שניתנה מידי שר החינוך לחזור מיד ללימודים בטרם יחל לנסות לגבש פתרון למצוקת תלמידי בצלאל, ראש ועד הסטודנטים הארצי התנדב לשמש מקשר בין שר החינוך לבין תלמידי בצלאל.
כיוון שהמועצה הפדגוגית העליונה להשכלה בארץ ישראל לא הכירה במוסד בצלאל כמוסד אקדמאי קיימת בעיית הכרה מצד משרד החינוך כמוסד אקדמאי , אך בבעיות הזכויות שניתנו לסטודנטים אחרים מוכן משרד החינוך לפעול שייחולו גם על תלמידי בצלאל.
בשנת 1965 העבירה עיריית ירושלים מבנה נוסף ברחוב שבטי ישראל את בית הספר השוודי , במבנה הוקמה מחלקת הטקסטיל, האריגה ועיצוב הפנים ( בית ההדפסים כיום והחצר מאחור כאן נערכו מסיבות הפורים של בצלאל לאורך השנים ) בחלקו האחורי של בית הנכאות ניתן לבצלאל ( במקום המבנה בהר ציון) ועל השטח הוקמו צריפים שבהם נפתחו כיתות לימוד ( היה קר ורטוב בחורף הירושלמי מניסיוני).
בצריפים החדשים גם נלמדו : הצילום, חיתוך בעץ ליתוגרפיה והדפס, אומנות חופשית , עוד המשיך המאבק לקבל תואר אקדמאי ולצורך זה החלו שעורים ברמה אקדמאית במבנה הראשי .
מה שנשאר בראשי מלימודים אלו בפילוסופיה ושאר ירקות הוא : חוק המטלות היבשות שאני מצטט מדי פעם כאשר גל הזיכרונות עולה כלפי מעלה , מזקינים לא? .
בשנת 1966 נתקבלה החלטה בבית הספר בצלאל, להתאים את חומר הלימוד המעשי לשלוב בתעשייה והמסחר הן מבחינה העיצובית ( מעצבים) והן מבחינת מוצרים כמזכרות למכירה או כפונקציות תכנוניות ליצור בבתי החרושת , יכול אני להעיד ,כי אחת המורות שייעצה לצבעי טמבור , העסיקה אותנו במשך מספר חודשים ,בצביעת ריבועים בצבע האדום על דפים בחיפוש מהו צבע אדום , עד היום, כאשר אני הולך לים ,אני שואל את עצמי ,מהו צבעם של המים בכחול המים .
שוב פרצה שביתה בקרב תלמידי בצלאל על מנת שהסטודנטים יקבלו את ההקלות, המגורים,דמי הנסיעות והמלגות שמקבלים שאר הסטודנטים בארץ ישראל והכרה סוף סוף בתואר האקדמי לבוגרים ,ראש העיר טדי קולק נכנס לנושא בניסיון לפתור את הבעיה המתמשכת, כרגיל משרד החינוך מבטיח שההקלות יינתנו, מורי בית הספר מצטרפים לדרישות התלמידים , גם אגודות הסטודנטים בארץ מצטרפים לחבריהם בבצלאל אחרי שבועיים נפסקת השביתה לאור ההבטחות לטפל בדרישות הסטודנטים .
בדרך לקבלת תואר אקדמאי , החליט בית הספר לקבל תלמידים שאוחזים בתעודת בגרות אך תלמידים מוכשרים במיוחד יעברו ועדה מיוחדת לבחינת כישוריהם ואלו יוכלו ללמוד בבצלאל ,בחומר הלימוד צורף חומר של אנשי רוח ופילוסופים שהתפרסמו במאות הקודמות בעולם העתיק , קריאה בספרי הברית החדשה , חומרים אלו הבעירו מיד את החזית הדתית בניסיון לכפות על המוסד את הסרתם , מנגד טענה ההנהלה כי על האמן להיחשף לתרבויות אחרות בשם הסובלנות .
מורי בית הספר בצלאל מאיימים בשביתה עקב אי תשלום כספים והפרשים אשר היו צריכים להימסר לידם עקב זכויותיהם בעבודתם במוסד, קבוצה גדולה של תלמידים יצאה כמשלחת הצלה לטפול בפסלי העיר בפירנצה שנפגעו עקב תנאי מזג האוויר .
בשנת 1968 החלו לחשוב על מעבר בית הספר והוחלט על תכנון מבנה חדש למוסד בקרבה למוזיאון ישראל על שטח גדול ועדת שרי הכלכלה שדנה במבנה בית הספר בצלאל החליטה לבטל רישום בית הספר עוד מימי השלטון התורכי כאגודה, לרישום חדש כתאגיד ממשלתי כיוון שכך יילקחו חלק מזכויות הנהלת בצלאל מידי נבחריה, החלטה זאת גררה מיד להצהרת שביתה והצטרפו אליהם הסטודנטים ברצונם לקבל הכרה אקדמאית לבוגרים .
עקב הבטחה כי בקשתם תבחן חזרו התלמידים ללימודים ,חברי הנהלת המוסד הוחלפו בחלקם ונבחרו חברי הנהלה חדשים לניהול המוסד ,בבית הספר מעל לשלוש מאות תלמידים וקרוב לשישים מורים , אגדה מאותה תקופה מספרת כי כאשר נזף מנהל המוסד בסטודנטים כי יש צורך להיות יותר ממוסדים , החליטו הסטודנטים להפוך את המוסד למחנה צבאי באמצעות סיוד גזעי העצים ,כמו במחנות הצבאיים ותלו כרזות בעלות סממנים צבאיים ברחבי המוסד , לאחר שהובנה תגובת הנגד ,הוסרו השלטים ,אך גזעי העצים המשיכו בתזכורת למחאה.
בשנת 1969 אושרו תכניות המבנה החדש ליד מוזיאון ישראל ותוקצב הכסף לבניית המבנה הוקמה ועדה שתבחן במשך שלוש שנים את ההתקדמות בלימודית לקראת בחינת ההכרה האקדמאית לבוגרי המוסד.
בשנת 1970 החליט בית הספר בצלאל להחליף את שם המוסד לאקדמיה לאומנות בצלאל .
בעת שבנו את מוסדות האוניברסיטה העברית בהר הצופים ,נבנה גם קמפוס לבצלאל והמבנה עמד כשיממנו, עד לפני שנים ספורות חזר חזרה המחלקה לארכיטקטורה למבנה הישן שוב . בביתו של בוריס שץ נפתח לפני שנים מוזיאון לזכרו.
כיום בעתיד עומד לקום קמפוס חדש לאקדמיה באזור מגרש הרוסים ליד מוזיאון המחתרות .
תודה לזקני ירושלים ולעיתונים בארץ ישראל :הצופה המצפה המזרחי מגיד מישרים חרות על המשמר מעריב היינט השקפה המליץ הצפירה הזמן דבר הצבי המגיד ועוד על עזרתם בכתיבת הכתבה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.