אגדות ירושלים מצאו כר נרחב לסיפור המבנה תחילתו לפני מעל למאה שנה ,בעת שמשפחה נוצרית קתולית עשירה החליטה לבנות את הבית בעבור בנם היחיד שעמד להינשא בעת שנערך טקס החתונה התברר לאמו כי הוא מת, הוריו של החתן החליטו להמשיך בטקס החתונה כהליכתו בלא לידע את האורחים ,על מנת לשמח את האורחים בחתונה.
החתן הושב בכיסא ליד הכלה שלבשה את שמלתה וכוסתה בתכשיטים ופרחים שהושבה ליד חתנה ,והאם החלה בריקוד החתונה לפני הזוג היישוב ,באוחזה בידה נורות שמן ,כאשר סיימה את ריקודה קרעה האם את בגדיה מצער ואף קרעה את הינומת הכלה והתעלפה.
מכיסאו הושם החתן המת בארון קבורה והאורחים המופתעים יצאו למסע הקבורה והאבל , לאחר זמן קצר כיוון שכאבה של האם על מות בנה היחידי היה רב לקתה בליבה ומתה, הבית שלא הושלם קיבל שם וסיפורים של בית רדוף בשדים ורוחות ועמד בשיממונו מספר שנים.
בשמת 1880 החליטו השלטונות העותומאניים להשלים את הבנייה תוך הגדלתו ליעדו החדש כבית חולים שישרת את תושביה הערביים של הכפרים באזור, בבית החולים הוצבו כשלושים מיטות טיפול , בתקופת מלחמת העולם הראשונה נקרא המקום מוסתאשפה ( בית חולים ) ,כיוון שאז נכנסו אנשי הצבא התורכי והפכוהו לבית חולים צבאי גם בתקופת המנדט שימש המבנה כבית חולים ולאחר מלחמת השחרור הפך לשמש את לשכת הבריאות המחוזית.
הנקודה היהודית בבית החולים היה שירותה של רופאת הילדים דוקטור הלנה כגן במקום דבר שלא היה מקובל שרופאה תשרת קהל אסלמי, מינוי זה ניתן לה בזכות הצלת בנו של מושל העיר התורכי,בבית החולים שרתו גם הרופא היווני פוטיוס והרופא הארמני ארמנק החולים ממעמד גבוה יותר הגיעו לבתי החולים המודרניים יותר.
מבנה בית הבריאות במחנה יהודה ממוקם בתוך חצר מתחם שבחזיתו שער גדול. בחזית הבית גמלון אבן עליו חקוק סמל האימפריה העותומאנית.
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.