ירושלים קברי המלכים בעיר העתיקה

הכניסה בתשלום.
מיקומם של קברי המלכים בפינת דרך שכם ורחוב סלח אדין כמתחם מוקף חומה ,יש לחפש דלת מתכת שעליה נוקשים ומקווים שבעלי המקום הערביים יפתחו את הדלת לכניסה פנימה על מנת לבקר באחוזת קבורה זאת.
כיוון שהמקום שייך למדינת צרפת החל מהמאה ה  19 כאשר רכשה את אחוזת הקבר  היהודייה ברטה אמיליה שאף טרחה לרשום את הרכישה במשרדי הטבו ולהקים מסביב למתחם חומה לשמרו כנגד הבוזזים ,שהמשיכו לסבור כי במערות הקבורה הגדולות החצובים בסלע מימי בית שני טמון עושר רב ומאז הרכישה מתנוסס מעל המתחם  דגל צרפת.
למעשה בשנת 1847 בעקבות אישורו של מושל ירושלים העותמאני נערכו חיפושים למציאת המטמון שבאגדות בעת החפירות הללו נגרמו נזקים נרחבים למערות,בשנת 1863 החל החוקר צרפתי דה סוסי לחפור ולחקור את המתחם ,סיפורי האגדות למטמון רב הנמצא בקברי המתחם הם אולי שהניעו את השולטאן העותומאני להעניק רישיון חפירה במתחם לחוקר דה סוסי .
אפילו האדריכל קונרד שיק הסתקרן מן המקום ואף שרטט את תוכניות המתחם והמערות,לא ברור מה משך את הרצל אף הוא בביקורו בירושלים להגיע למתחם קברי המלכים ולהצטלם ככול תייר .
מספר סברות להיווצרותו של המתחם קשורות בסיפור המלכה הלני שהגיעה מאזור ממלכה קטנה בחבל כורדיסטן שבעירק ,כאשר הגיעה המלכה הלני עם משפחתה היא התגיירה והתייהדה ואף על פי הספור תרמה כסף לבית המקדש, יש הטוענים כי במערות קבורה אלו קבורים במלכה ובני ביתה, את השם כקברי מלכי יהודה נוטים ליחס לחוקרים הנוצריים שחפרו במקום .
כנגד אגדות אלו ,יש הטוענים מקרב היהודים כי במקום קבור כלבא שבוע או אולי קברו של כלב בן יפונה , מסורות אלו של פולחן יהודי למקום המשיכו במנהג היהודים במאות הקדומות לעלות למתחם בלג בעומר ולשטוח תפילות לעילוי נשמתם של קרובייהם, אז גם זכתה המתחם בשמו מתחם קברי המלכים.
בעת החפירות של החוקר הצרפתי  דה סוסי במתחם ,הוא מצא ארונות קבורה ועצמות אדם
שלטענתו שייך אותם  לאשת צידקיהו מלך יהודה, כיוון שעל אחד הארונות נתגלתה כתובת בעברית צדה מלכתה .
סברה זאת קוממה את אנשי הישוב היהודי שמחו באוזני המושל העותומאני והוא ביטל את רישיונו של החוקר הצרפתי דה סוסי להמשיך לחפור, אלא שהחוקר בטרם נעצרה עבודתו הצליח להבריח את הממצאים והסרקופגים למוזיאון הלובר בפריז.
כיום, לאחר הכניסה למצחם הקבורה מימי בית שני,אנו מבחינים כי למערת הקבורה החצובה בסלע קודמת חצר שאליה יורדים בעשרים ושלושה מדרגות ,בראשם מנקזות תעלות מים את מימי הגשמים לבורות איסוף .
כאשר יורדים במדרגות עוברים בשער בחלקה השמאלי של החומה ונכנסים לרחבת המערה,גודלה של הרחבה כעשרים וחמש מטר מרובעים,על הקיר המערבי שבה גם נמצא פתח המנהרה,על החומה נמצא תבליט אבן המתאר שריגי גפנים ואשכולות,סוגי פירות כמו רימון בלוט,ענפי זית ועוד ואצטרובלים של עץ אורן,בפתחה של המערה היה מנגנון גלילת עם דלת ,עם מנגנון לפתיחתה שלא נותר ממנו שריד , ניתן לראות שרידי עמודים שעמדו בחזית הכניסה.
המערה עצמה מורכבת משני מפלסים שבהם ארבעה חדרי קבורה במפלס העליון ושלושה במפלס התחתון , הסרקופגים שהיו בחדרי הקבורה נשדדו בידי החוקר הצרפתי דה סוסי שהעביר אותם למוזיאון הלובר בפריז.

מיקום