ירושלים עמק רפאים בית מס 45 בית חסן עוויידה

חסן עוויידה היה בעליו של מלון מודרן ברחוב ממילא ,המשפחה התפרסמה בזכות השימוש במכוניות לצורכי עסקי התיירות והמלונאות שלה בניגוד לאחרים שהשתמשו בתעבורת סוסים, גמלים,עגלות וכרכרות ואפילו חמורים, כמו כן הפעיל את בית המלון ריגנט בביתו של בית גוטליב בוירלה ,רחוב לויד גורג מספר 6  כיום בית קטן במושבה בשנים 1939-1947
מבנה מאבן בן קומה אחת ומרתף כחצי קומה וגג רעפים ,מבנה העומד לבנייה בקרוב ותוכניות שימור ,מבנה מסוגנן בבנייה ערבית מודרנית עם אלמנטים מזרחיים שנבנה בשנות העשרים – שלושים במושבה הגרמנית ,המבנה נבנה באותו סגנון וצורה כמו המבנה הסמוך לו, גרם מדרגות מעל חצי קומת המרתף, מוליך לכניסה המקורה בחזית ומשם דרך דלת הכניסה ממתכת למבואת הדירה .
בחזית המבנה חצר גדולה שנטועים בה עצים ובעבר הייתה בה גינה מטופחת,משער הכניסה המתכתי מוליך שביל למדרגות המובילות לפתח הראשי , מעל לפתח בולטים קורות ברזל התומכות בתוך הדירה בגג המבנה וקושרות בחיזוק נוסף את קירות המבנה הגבוהים קורות אלו היו מאפשרות המשך בנייה לגובה בשלב מאוחר יותר.
חזית מרפסת הכניסה למבנה מהמדרגות בנויה מממספר קשתות שעליהם גג חיפוי ,חלק מקשתות אלו ברבות הימים המשתמשים החדשים במבנה סגרו בבטון אלו הן שתי הימניות בחזית ,רצפת המבואה הנה בסגנון הארמני של אריחי שושנים ,השריד האחרון לרצפות העבר שנעקרו לאורך השנים .
כיעור בל יתואר, רצפת הבית כוסתה הן במרפסת הכניסה במבואה ובחדרים באריחי ריצוף צבעוניים חלקם עם עיטורי פרח,מאחורי המבנה מעבר לבית של האח השלישי עדאל עוויידה ומאחורי שני המבנים חצר ענקית ששימשה הן כגן ירק והן כגן פרחים וצמחים ,חצר זאת גבלה ברחוב הרכבת מאחור בחצר זאת הוקמו מבני בלוקים ואסבסט מלמעלה לצורך אחסנה לדיירים שקבלו את הנכס מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ,כול החצר האחורי הגדולה הנה כיום שדה קוצים מוקף גדר תיל .
אחרי מלחמת השחרור נכנסו לשלושת המבנים עד שנות התשעים מוסדות לחינוך ועזרה סיעודית ,בתחילה המוסד שימש את בית מסילה לנערים , לאחר מכן מוסד לילדים חרשים והחל משנות התשעים עומד המבנה ונובל בפגעי הזמן, ומחכה לתוכניות הבנייה והשיקום של היזמים .
משפחת חסיד הגישו לעיריית ירושלים תוכניות לבניית בית מלון על שטח משפחת עוביידה תוכניות אלו כללו תוספות ושינויים מרחיקי לכת, ועדת השימור ומוסדות העירייה התנגדו לגודל השינויים,לאחר מספר שנים של ויכוחים והמשך תהליך אישור לתוכניות החדשות שהוגשו ,החליטו בני המשפחה להכשיר את הגינה הגדולה האחורי והפכו אותה למגרש חנייה בתשלום ,תוך ריצופה באספלט .
לאחר תקופה נוספת בתחילת שנת 2013 ,החלו היזמים הקבלנים לפנות את שלושת המבנים משאריות המוסד החינוכי שהיו בו ושנינטש לפני שנים רבות,  והחלו לשפץ את המבנים מבפנים ,המבנה של האח חסן שופץ בראשונה כול הרצפות נעקרו והוחלפו בחדר אחד רוצפה הרצפה במשטח עץ , בשאר החדרים רוצפו הרצפות והקירות במשטחי שיש בוהק , חלונות המבנה בני תשעים השנה עברו שיפוץ ושוקמו תוך צביעתם מחדש .
המרתף וקומת הגג מתחת לרעפים גם כן שופצו ,דלת הכניסה הוחלפה לדלת זכוכית,והדירה הפכה לשמש כמשרד ומרכז מכירה של הקבלן לשלושה מבני מגורים שבונה הקבלן באזור תלפיות, כול השטח בחזית מולא בארגזי מתכת שלתוכם הוכנסה אדמה ונשתלו צמחים בהם,משער הכניסה הונחו משטחי מתכת המשמשים מדרכה למדרגות המבואה למבנה .
פתרון מודרני לחצר הקדמית ולגינה ,שאינו מתאים לחלוטין לרוח המבנים ,ממש בדיחה עצובה לשימור משדר ארעיות ללא תקנה,השינויים בתוך המבנה ובשני מבני האחים הסמוכים משדרים אולי פאר המתאים לתקופתנו כמו שנאמר שיש ופורצלן ,אך לא משמרים את העבר הקיטש חוגג ועוד שכבת פודרה איננה עושה את האישה יפה יותר .
הקבלן חסיד ממשיך להמתין לקבל אישורי הבנייה שהוכנו לתוכניותיו ,ובתמורה אנשי השכונה יקבלו עוד חריגה מצורתה הכפרית של השכונה ,המתמלאת במפלצות אורבניות שאינן קשורות לאופי השכונה ולאורך חייה הישן.

מיקום