התחבר
הקדמה
מקצוע החלבנות הירושלמית נבע מהקשר למילים "כשר והכשר "השזורה בדף ההליכות הדתיות היהודיות בחיי היום יום, כמובן צריך לראות את הפינה העסקית היהודית והרצון להתנתק מתלות ,במשקי עדרי הצאן הפלאחים שימשו כר פורה לפריחת ענף החלבנות בירושלים .
בנקודת זמן זאת החלה החדירה של החלבנות העברית למסחר בחלב שהיה בידיהם של מספר חמולות ערביות למשק החלב והגבינות , מטרת החדירה היהודית לענף נבעה מהצורך לספק חלק כשר לאוכלוסייה היהודית .
תהליך אספקת החלב בעיקר במגזר היהודי שרכש חלב במגבלות חוקי הדת, מבחינת חוקי ההכשר וההלכה ,אין היהודים רוכשים חלב מסוחרים שאינם יהודים ,אלא עם היה נוכח יהודי בעת החליבה וראה שבעל החיים הוא כשר , במה שנקרא חלב מהעטין ישירות לפי הקונה ,והמגבלה התברואתית החשובה הנוספת הייתה ההגבלה על טריות החלב בטרם החמיץ .
יש לזכור כי באותה העת בשל מגבלות של חוסר האמצעים, לקרר את החלב במתקני קירור ,שחסרו באותם הימים ,פרט לשיטת הקרור המזרח תיכונית שבהטמנת כלי החלב בבור המים הקרוב, בשל הקרירות היחסית של המים בבור.
הבעיה ההלכתית של הכשרות ,אילצה את בעלי העדרים לגדל את עדריהם בקרבה לחומות העיר העתיקה , חלק מבעלי העדרים היו עוברים ליד שערי השכונות היהודיות שהוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה ,הרועה היה עוצר ליד השער ומכריז שהגיע עם העדר לשעת החלב, כול נשות השכונה או הילדים בנושאם כלי אחסון לחלב ,היו מגיעים לעדר שהיה בעיקר חלב צאן, עומדים וצופים שאכן החלב נחלב אל מול עיניהם , כמו שציינתי מהעטין לפה .
חלק מהיהודים בשכונות ,או נשים יהודיות דוגמת חנה אלקה לרמן ורחל פרידמן החלבניות בימין משה ,היו מגיעות לעדרים בכפרי הערבים השכם בבוקר בשעת החליבה מקבלות את החלב והיו יוצאות לחלק את החלב לבתי התושבים.
תרגיל ידוע היה לחלבנים הערביים ,שכיוון שבפעולת החליבה נוצר קצף (כמו בבירה) והקונה היה רוכש את החלב שנמדד בכלי מדידה קבוע יצא שלמעשה חלק מהתשלום היה בעבור הקצף שידוע שהוא מכיל אויר ולא חלב.
גם הסוחרים היהודיים לא שכחו לטמון ידם בצלחת והפעילו מערכת קיצורי דרך שהביאו ממון רב לכיסם ,תרגילים ידועים שהופעלו :
הגבנים בעת יצור הגבינה הוסיפו עוד מלח לתוצרת על מנת שהמשקל יעלה בעת השקילה,בימי החורף כאשר בעלי החיים נמנעו מלצאת למרעה היו מספר חלבנים ,מוסיפים עמילן לתוצרת החלב על מנת להראות שהוא סמיך ושמן ,בפעולה הפוכה בעת שהחלב היה מלא שומן באביב ,הכניסו לתוכו מים על מנת לדללו (ספור הקוטג' של היום) .
במנהגי הספרדים לא היה נהוג להוסיף חלב לקפה, קפה נחשב למשקה שיהודים שותים בטרם יצאו מבייתם ,גם לילדים היו ורסיות שונות להרכב הקפה שלהם , האגדות מספרות כי חלב נרכש לשימוש לילדים ,או נמזג לחולים, או שנשים ספרדיות בהריון ולאחר לידה גמעו אותו, בעיר העתיקה כאשר הגיע חלבן לבית ,מיד קמו השכנים ושאלו מי החולה במשפחה, עוד מוסיפה האגדה ומספרת כי כאשר פנה החלבן או החלבנית לנשים ספרדיות האם יחפצו בחלב היו אלו משיבות ,לא תודה אין חולים בבית.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.