ירושלים סיפורו של הפסל קולמבו

אך עד היום עולות דמעות בעיניו של חיים יום טוב ,כאשר הוא מספר על הפסל הירושלמי קולומבו (גדר כנסת ישראל) ילדי השכונה ,היו מוכרים לקולומבו שאריות ברזל מהמבנים ההרוסים ומהיכן שהצליחו ללקט ,לפעמים היו עוברים את קו הגבול או מפרקים מגדר הגבול את הברזל היו סוחבים לסדנתו של קולומבו בהר ציון על מנת שיוכל להתיכם ליציקת פסליו, בסדנה זאת היו משמשים הילדים גם כדוגמנים לפסליו .
בשנת 1950 יצאו שלושה נערים מהשכונה לאסוף שאריות ברזלים על מנת למכרם , בעת שחלפו בקו התפר בין השכונה לבין בית טאונוס במרכז המסחרי ממילא.
לפסל קולמבו הייתה למברטה אחת מהראשונות בעיר, עלייה נהג לרכב בנסיעותיו, כאשר הגיע האפיפיור בפעם הראשונה לישראל מיהרו פרנסי העיר לסלול את הכביש להר ציון מעל לגיא בן הינום שתחילתו מעל לבריכת הסולטאן וסופו בכותל . כיוון שהאפיפיור היה אמור לנחות ביום ראשון עמלו על הכביש לסיימו במהירות .
כשהגיע ערבו של יום שישי ,מתחו הפועלים חוט ברזל דק ,על מנת שלא יעברו אנשים על הכביש , קולומבו שהיה עסוק בסדנתו ,לא ידע על חוט הברזל שנמתח מעל לכביש ביורדו בסוף יום היצירה בסדנתו בכביש שנקרא כיום כביש האפיפיור ,נתקל בחוט שכרת את ראשו ילדי השכונה איבדו חבר ואנו איבדנו אומן משובח.

מיקום