ירושלים ימין משה השכונה האשכנזית

יש הטוענים כי ראשוני מקימי השכונה ימין משה האשכנזית הם: שמעון אשר כהן המכונה אבי השכונה, זאב שחור בעל בית החרושת לתרופות, הרב שלמה זלמן (פרוש) קבל את המלה פרוש לשמו ,כיוון שבערוב ימיו החליט לחיות חיי פרישות מעיני העולם ולחיות חיי פרישות,סגפנות ותעניות .

הועד האשכנזי הראשון בשכונה כלל את :שלמה זלמן פרוש,נתנאל לוריא, יצחק חזיג ( בעל עסקי הנייר בירושלים) ושמעון אשר הכהן ( שותפו של ברמן בטחנת הקמח בשכונת ג'ורת אל עינב ), הגבאי הראשון שנבחר לבית הכנסת שנבנה בשנת 1898 ,היה הרב שרגא פייבל פרנק ולאחריו עד מלחמת תש"ח כיהן הרב בן ציון יאדלר כגבאי בית הכנסת האשכנזי.

אחת מהאגדות של תקופה זאת קשורה לפרוכת נפוליאון ,שנמסרה לידיו של יוסף אהרון לוריא ושהובאה לישראל בעת עליית בנו זאב (וולף) לוריא של יוסף לוריא ,ביחד עם משפחתו ובנו נתנאל לוריא לארץ ישראל בשנת 1898לאחר עלייתו לארץ ישראל של הנכד נתנאל בשנת 1998 לישראל הוא שלח לעירו מוהילב, במגבית לאגודת צדקה גדולה שנערכה בארץ שלושה רובל כתרומה במגבית ואף התחייב לשלוח תרומה כזאת בכול שנה  .

בנו נתנאל לאחר עלייתו עבר להתגורר בימין משה והיה נוהג בימי חג להביא את הפרוכת המפורסמת על מנת להחליף את הפרוכת הרגילה בימי חג, בשנת 1912 נפטר נתנאל לוריא ירש בנו ישעיהו לוריא את הפרוכת ומשם הגיעה בהשאלה ( בית המשפט קבע מכירה) לידי המוזיאון לאתנוגרפיה ופולקלור בחיפה.

בשנת 1920 נבחר ועד חדש לעדה האשכנזית בשכונת ימין משה , החברים שנבחרו היו :זאב שחור ,ש.א. כהן, י. אמדורסקי ,ז. שפיצר, י.סלוויס , החלטתם הראשונה הייתה שיש לתקן את נזקי מלחמת העולם הראשונה בשכונה ונזקי השלג שירד בירושלים בשנת 1919 לצורך זה הוחלט להטיל על כול בית תשלום של ארבעה וחצי לירות לצרכי התיקונים.
תושבי השכונה בתחילה ,נהגו לצאת לעיר העתיקה לעיסוקיהם, קניותיהם ,או למקומות העבודה או לצורך לימודם בכוללים ובישיבות , מנהג זה לא תאם את ציפיות המשכנים בשכונה ,מטרתם הייתה ליצור קהילה החיה ,לומדת ומתפרנסת בתחומי השכונה.

דוגמא להתיישבות האשכנזית בשכונה ,היא משפחת שיינה ומשה שטרן אשר גרו בבתי הונגרין ליד הכותל עברו לגור בשכונת ימין משה בחלק האשכנזי,לאחר שהחל האכלוס במשכנות שאננים הצטרף למגורי האשכנזים בשנת 1890 אז מנתה המשפחה שמונה נפשות,בנם כחמש שנים לאחר מעברם לשכונה ,התחתן בנם הבכור אברהם שרגא שטרן המכונה פייביש , ועבר לגור במבנים שנבנו בשכונת ימין משה בחלק האשכנזי, ברחוב נתן .

הבעיה העיקרית בין התושבים האשכנזים במשכנות שאננים ובהמשך בימין משה ,הייתה המחלוקות והמריבות על כול נושא ונושא, בעיקר בין הפרושים לחסידים ,כתוצאה מכך החלו לעזוב את השכונה אשכנזים רבים, לבתים אלו נכנסו הספרדיים ,גם בני משפחת שרגא שטרן שחוו גם את מות ילדתם החדשה לאחר הלידה עזבו.

מיקום