הספרייה ממוקמת ברחוב בני ברית 18, המתחיל ברחוב הנביאים באזור שלפני הצומת של רחובות שטראוס והנביאים .
ההחלטה להקים ספרייה שתאגור בה ספרות עברית וספרות הנוגעת ליהדות החלה בשנת 1892 בזכות מאמר בעיתון החבצלת של יהושוע השל לוין ,במאמר נתבקשו הרבים ובעלי ספריות להעמיד ספרים לטובת הספרייה העתידית ,המאמר הרגיז את רבני העדה הישנה החרדית, משום שסברו שעל היהודים לעסוק רק בתורה, כתוצאה מכך הכריזו הרבנים חרם על הרעיון ועל הקמת הספרייה, להחלטה זאת התנגד מונטיפיורי ואף תמך ופנה לרבנים להסיר את החרם ואפילו בעת הכינוס של הקונגרס הציוני בשנת 1905 הוחלט לתת חסות לרעיון האיסוף ולספרייה .
האדמה בן האלפים חמש מאות אמה לבניית ספריית בית המדרש אברבנאל וגנזי יוסף נרכש בידי נשיאי לשכת בני ברית במחיר של עשרת אלפים פרנקים צרפתיים,את בניית הספרייה החלו בשנת 1880, את הספרים שנאספו עד אותה העת,בביתו של שלמה עמיאל ממול בפינת יפו וכיכר הדווידקה ,החלו להעביר למבנה הספרייה החדש בשנת 1882 , בעת שנבנתה הספרייה הלאומית בהר הצופים וחלק גדול מהספרייה עבר אליה ,נותר במבנה ספרייה שנקראה " ירושלים " ללשכת חורין ובני ברית .
בשנת 1884 החלו לאסוף ספרים לבית הספרים הלאומי בידי אנשים משכילים בירושלים , את ניהול וריכוז האיסוף הספרים לקח על עצמו ליפשיץ,לצורך הקמת המבנה שבו יאספו הספרים, קיבל ליפשיץ מבנה מידי היזם והפחח שלום קסטירום בשכונת משכנות ישראל .
הספרית של לשכת בני ברית העירונית שימשה כמקור נרחב לסיס ההקמה של הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בגבעת רם,בספרייה ממוקמת כיום ישיבת עץ חיים של המגזר החרדי דתי.
לספרייה נקבע שם מדרש אברבנאל על שמו של הפרשן שחי ועבד בספרד עד הגרוש ולרגל מלאות ארבע מאות שנים לגרוש ספרד , בספרייה נאספו ספרים הכתובים בעברית, ספרים של סופרים יהודיים,ספרים אשר נכתבו על היהודים , יש לזכור כי באותה עת שלטו העותמאנים בישראל ובלשון המעטה לא אהבו את הרעיון.
מבנה הספרייה הוקם בשנת 1900 ,בקומת הקרקע הוקם חדר עיון וקריאה ובקומה השנייה נקבעה הספרייה,לאחר זמן מה הורחבה הספרייה עקב כמות הספרים הענקית שנאספה, מעת בנייתה של הספרייה ,החלו המחלוקות בין תושביה הישנים של ירושלים וישראל שעלו בעיקר מטעמי דת ואמונה לבין גלי העלייה החדשה הראשונה ואילך שראו בעלייה הגשמה ציונית של יישוב הארץ מחדש מהגלות.
בשנת 1925 כאשר נפתחה האוניברסיטה העברית בהר הצופים עברו חלקים גדולים מהאוספים למשכנם החדש בבית הספרים הלאומי ,ולאחר מכן בהסכמי שביתת הנשק עם הירדנים עלו ספרנים מהאוניברסיטה להר הצופים הנצור טיפלו והורידו ספרים למבנה החדש שנבנה בגבעת רם.
מבנה ספריית בני ברית הפך לספרייה ציבורית והחליפה את הנושאים על פי הרכב האוכלוסייה שהשתנה לאורך השנים,ילדים ובוגרים מהשכונות החדשות שצמחו סביב רחוב הנביאים הגיעו על מנת להרוות את צימאונם לסיפורת ומידע, חרמות מצד הצבור החרדי הוטלו על הספרייה הסמוכה לשכונת מאה שערים מעוז הקיצוניות הדתית, במיוחד בשל הופעת ספרים של סופרים יהודיים משכילים שאינם שייכים לציבור הדתי אלא היו ציוניים, כול אלו מנעו הגעה לספרייה של קוראים והיא גוועה אט אט.
למרות שהושג תקציב לשדרוג ושחזור הספרייה בשנת 1978 בידי הקרן לירושלים , מעט מאוד מן התוכניות בוצעו אולי בפועל רבע מהם ולמעשה בשנות השמונים היא חדלה לפעול למבנה נכנסה הרבנות הצבאית שפינתה את מקומה לישיבה החרדית ישיבת עץ החיים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.