התחבר
בשנת 1930 פרסמו דניאל אוסטר וחברו ש. אייזנשטדט ,קובץ מאמרים לפסקי דין של בית המשפט העליון לארץ ישראל , בנוסף לעריכת הדין ,לפרנסתו החל דניאל אוסטר לעבוד בתחום הכלכלי ,פיתח את ענף היהלומים בירושלים, עסק כיועץ משפטי לחברות ביטוח ושימש כסגנו של מנהל חברת נשר למלט ועוד.
בשנת 1932 התקיימו בחירות לחברי ועד הקהילה בירושלים ולחברי מועצת העיר בעירייה הירושלמית שהורכבה על מנת לשמש כחברי מועצת העיר היהודיים ,תשע קבוצות מפלגתיות השתתפו בבחירות היהודיות .
דניאל אוסטר רץ ברשימה של הציונים הכללים שמנתה 10 מועמדים לתפקיד חברי ועד הקהילה היהודית הירושלמית ולחברי המועצה בעירייה שנוהלה המוסלמים והיהודים לאחר הבחירות נבחרו דניאל אוסטר ויוסף מיוחס כנציגים ,דניאל גם נבחר לאחר מכן כחבר בהנהלת בנק לחסכון עממי בירושלים שנוסד בידי הציונים הכללים., בחירה נוספת שבה נבחר אוסטר הייתה לוועד לשכת עורכי הדין היהודים בירושלים.
בתקופה זאת נישא לאשתו ג'וליה והיה אב לבת תמר, שני בניו שנולדו גם כן ,נפטרו אחד מטביעה בעת שנרחץ באמבטיה ,בנו השני אליהו שיחק בגינת הבית באקדחו של אביו בגיל 15 ,מהכדור שנפלט מהאקדח נהרג בנו השני בשנת 1945 ,אוסטר דניאל בנה את בייתו ברחוב אבן גבירול 20 ברחביה וגר בו עד שנת 1937 .
בד בבד עם עיסוקיו החל בפעילות פוליטית לטובת היהודים בארץ ישראל, הוא היה ממייסדי שכונת רחביה כיושב ראש ועד השכונה במשך עשר השנים , לפני שהתמנה כראש העיר , נבחר אוסטר להיות חבר מועצת העיר ונתמנה פעם ראשונה בשנת 1934 לסגן וממלא ראש העיר ירושלים ביחד עם סגן עיר נוצרי , למרות שאנשי המנדט החליטו כי לראש העיר בירושלים יהיה רק סגן אחד.
אלא שמיד לאחר שנבחר בשנת 1934 ,הגיש דניאל אוסטר מכתב התפטרות למושל הבריטי המחוזי בירושלים עקב רצונו להתמנות כראש העיר ירושלים ,רעיון שהיה בתמיכת התושבים הנוצריים וחלק מהמוסלמים ,מהסיבה הפרוזאית ,כי הרוב בקרב חברי המועצה בירושלים נמנו על העדה היהודית בשנה זאת , סיבה נוספת היא שמספרם של היהודים בתוך החומות ומחוצה להם עלה על מספר המוסלמים בירושלים.
סקר אוכלוסין משנת 1934-5 , מונה את מספר היהודים שנספרו בירושלים מנה 54.000 תושבים כשישים אחוז מאוכלוסיית ירושלים, האוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית מנו ביחד כארבעים אחוז מהאוכלוסייה ,בעת הסקר לא נמנו מתנגדי הסקר הרביזיוניסטים היהודים , למעשה בירושלים היו בערך 42,000 מבני עדות המזרח וכמספר הזה יהודים ממוצא אשכנזי כאשר מונים מספרים אלו מתברר כי בירושלים היו יותר משבעים וחמשה אלף יהודים תושבים ,מתוך אוכלוסייה כללית של 115 אלף תושבים ,הכנסות העירייה ממסי היהודים הוו 70% .
חברי העדות היהודיים בירושלים , וויתרו על האגו והתאחדו ספרדים ואשכנזים כמקשה אחת כנגד השלטונות בלחצם של הרבנים הראשיים ,לכן עלה לחמישים אחוז מספרם של חברי המועצה היהודים ,כנגד כשלושים ושלושה אחוז צירים מוסלמים ,והשאר נוצרים שנבחרו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.