ירושלים בית ספר למל המנהל לודוויג אוגוסט פרנקל או אברהם אלעזר

לודוויג שהיה רופא בהשכלתו ,שימש כמורה ,סופר,עיתונאי יהודי מוינה באוסטריה, עברת את שמו לאברהם אלעזר היה המייסד של בית הספר למל בירושלים , עוד בצעירות כתב מספר קבצי שירה וזכה עליהם באותות כבוד, לאחר שנבחר כמזכיר הקהילה היהודית בוינה החל לפעול להוצאת הסממן הנוצרי של עוגב בבתי הכנסת בעירו, והמשיך בכתיבה יוצרת למען יהודי וינה .
כאשר החלו לנשב זמירות המרדנות והמהפכנות במחצית המאה התשע עשר הצטרף רעיונית לודוויג לנושא וחיבר אף שיר מהפכה שהתפרסם ושימש את הצעירים המרדנים, כשם שהמשיך לכתוב ספרים והגות רוח שלא תאמו עין בעין את מערכת הצנזורה האוסטרית.
פעילותו למען המורשת היהודית משכה את עינה של אלזה הרץ שהייתה ביתו של שמעון אדלר למל ,אשר נתן את הכספים להקמת בית הספר למל בירושלים, המטרה העיקרית לשליחת לודוויג אוגוסט פרנקל לשליחות בישראל הייתה לבדוק את האפשרות להקמת בית הספר ובחינת הרעיון לחדשנות בכללותו במקום להקמתו המיועד .
לאחר שהגיע לירושלים שכר לודוויג דירה בירושלים והחל בשליחותו, על מנת לדווח לוינה על ממצאיו לרעיון הקמת בית הספר, הרבנות האשכנזית המקומית התנגדה בצורה נחרצת לרעיון, אך לודוויג קיבל תמיכה חלקית מראשי הרבנות הספרדית כמו הרב הראשון לציון, הרב ניסים אבולעפיה ,מעט תמיכה הגיעה גם מקצוות הרבנות האשכנזית הנאורה שניצני החדשנות של ציוניות היהודית החלה לחדור אליה, צריך לציין כי למרות התנגדות הרבנים האשכנזים מזרם הפרושים , כמו הרב שמואל סלנט והרב יוסף זונדל לרעיון , הרב משה יואל סלומון ,הם קבלו את השליח לוודיג בנימוס.
לתמיכה גורפת נוספת ברעיון ,זכה לודוויג גם מהקונסול האוסטרי בירושלים, למרות שבוינה החל העסקן האורתודוכסי איגנץ דויטש ,לפעול נגד הקמת בית הספר, בהתנגדותו הנמרצת לרעיון הקמת בית הספר במשלוח מכתבי התנגדות לקהילות היהודיות באירופה, בנוסף הוא פנה לממשל האוסטרי ולמשרד החוץ האוסטרי והביא את מחאתו לרעיון, משרד החוץ האוסטרי דחה את התנגדותו של דויטש ,כיוון שכך הוחלט להקים למרות ההתנגדות את הרעיון ובית הספר למל והוא נפתח בשנת 1856 בירושלים.
לודוויג פרנקל , הרחיב את סיוריו בקהילות היהודיות גם במדינות מסביב לישראל , והתרשם מתפוצות ישראל באין להם מדינה אחת לרכזם ,את רשמיו מהקהילות היהודיות בארץ ומסביבה ומהקמת בית הספר כולל המסע הנרחב שנוהל נגד הרעיון, לודוויג ריכז והוציא בספר הראשון ירושלימה ובספר השני מצרימה , ספרים אלו שנכתבו בוינה בשפה הגרמנית, תורגמו למספר שפות והופצו בקרב העולם היהודי, סייג אחד בספרו הראשון שהקים עליו לא מעט הביקורות ,הייתה מסקנתו כי ארץ ישראל ,איננה משמשת עוד חלק מרכזי בהיסטוריה היהודית עקב תפוצתו של העם היהודי בתפוצות הגולה.
לודוויג אוגוסט פרנקל ,חזר לאחר שליחותו לוינה והמשיך להיות פעיל בחיי הקהילה היהודית בוינה,ובד בבד לכתוב ספרים , בקבצי ספרי שירה והגות, באגדות העם היהודי נטען כי רעיונו לשלב את הצבע הלבן והכחול הקיים בדגל ישראל על פי שיר שכתב, על הגלימה הלבנה של ארץ ישראל המשולבת בפסי הכחול של השמים, הוא זה שהשפיע על עיצוב הדגל הישראלי.

מיקום