ירושלים בית הכרם אגדות אורבאניות שכונתיות

אגדת מכתב ועד השכונה
בשנת 1932 לאחר הבחירות לעיריית ירושלים המשותפת לערבים ,נוצרים ויהודים- הבלדייה שלחו חברי ועד שכונת בית הכרם לחברי העירייה היהודיים שנבחרו ,מכתב תודה בשם כול חברי הועד ,שבו כתבו כי הם מחזקים את ידיהם, לניצחון בבחירות ובמלחמתם באיחוד כול העדות היהודיות מזרחיים ואשכנזיים לייצוג אחד ובהכרת העירייה בתושביה היהודיים של ירושלים,עוד מציינים חברי ועד השכונה כי ההיגיון וההתמדה ליצור ייצוג אחיד משמש כדרך להמשך הייצוג היהודי בירושלים.
אגדת הגנראטור השכונתי
הקדמה קלה , באוגוסט שנת 1930 הגיעה לשכונה הודעה על חיבור השכונה לרשת החשמל העירונית חיבור בתי התושבים היה אמור להתבצע כחודשים לאחר שנתבשרו על כך,עוד צעד לכוון הקדמה ופיתוח השכונה באמצעים מודרניים.
בשנת 1952 הושלם התקנת הטרנספורמטור החדש של השכונה בן החמש עשר אלף קילוואט , מיד קמו עליו השכנים למבנה בטענה כי איכות חייהם נפגמה כתוצאה מהרעש הבלתי פוסק של מחולל חשמל זה שפעל במנוע רב עוצמה,במיוחד התרעמו הדיירים אשר בנו את בתיהם בסביבה באותה העת ולא צפו את גודל הרעש,כמובן שחלק גדול מתושביה הוותיקים של השכונה התנגדו לתביעה זאת שנידונה בבית המשפט.
בשנת 1949 התפרסמה מודעה למכירת מגרש מספר 108 בשכונת בית הכרם , ליד בתו של יעקובי , המוכר הרופא א. שילוני תושב השכונה זיכרון משה ליד קולנוע אדיסון.
לעומת זאת פרסם משרד ההוצאה לפועל במרץ 1930,על מכירת ביתו במכרז פומבי ,של גבריאל רוזנברג והשטח מסביבו של מעל לשני דונם ,בגין חוב של קרוב לחמש מאות לירות מצריות לבנק משכנתאות והלוואות בע"מ , הסכום שנדרש היה שבע מאות וחמישים לירות.
יצחק יעקובי באגדת מכתב המחאה בשפה העברית
אגדה נוספת מספרת על יצחק יעקובי אחד ממייסדי השכונה וחבר הועד ,שהחליט להגיש תלונה במשטרה בשנת 1935בשם השכונה , עשה פעמיו לתחנת המשטרה הקרובה בנקודת מחנה יהודה ,כאשר פנה לשוטר האנגלי שניצב בתחנה והחל לדבר עברית, סימן לו האנגלי כי עליו לדבר בערבית .
כיוון שכך הצביע יצחק יעקובי, על שלט התלוי בתחנה, שבה הוכרה השפה העברית לשפה רשמית, ( בעקבות הבחירות לבלדיה בשנת 1932 ,הוכרה השפה העברית כשפה מייצגת לערבית ולאנגלים במסמכי העיר), תגובתו של האנגלי לא אחרה לבוא , הוא השיב אין אף אחד ,כך נמשכה הקומדיה לאורך שעות עד אשר ,עזב יצחק יעקובי את תחנת המשטרה חזר לביתו וטרח לכתוב מכתב לעיתונות על מעשה הנבלה שנעשה לו, בכתבה נשאל הועד היהודי ,או המוסדות היהודיים בירושלים ,מה יעשו בנידון ומה תהיה תגובתם .
ספר האורחים של שכונת בית הכרם
בשנת 1965 העביר ועד שכונת בית הכרם בראשות ראש הועד חנניה מזרחי, את מה שנקרא ספר האורחים של השכונה לידי ארכיון עיריית ירושלים, למרות שמו של הספר כספר האורחים ,שימש הספר להנהלת החשבונות של ועד השכונה.
כיוון שהספר קבל את שמו גם כספר אורחי שכונת בית הכרם , החותם הראשון בספר היה נחום נחמן ביאליק אשר רכש שטח אדמה לבניית בייתו בשכונה,בעקבות חבריו המשוררים, בין 148 חברי אגודת בונה בית בשכונת בית הכרם נימנה חיים נחמן ביאליק .
אלא שלאחר שרכש את חלקתו בשכונה בפינת רחוב ביאליק מספר אחד והמייסדים כיום , לא בנה ביאליק את ביתו ,אלא בנה את ביתו בתל אביב בשנת 1926 ברחוב ביאליק 22 כיוון שמגרש שרכש נותר בשיממונו, נתבקש ביאליק על אדמתו לנטוע עצים, כיוון שלא היה איש אדמה,שכר ביאליק אנשים שיינטעו בעבורו שלושים עצי אורן בחלקתו .
למרות שלא בנה בית על חלקתו נהג ביאליק להגיע לירושלים לביקור והתאכסן אצל חבריו בשכונה, לימים כתב ביאליק פיליטון בספר ועד שכונת בית הכרם, במילים הללו : לבלתי יאמין נתעה בשווא,אני מראש מודיע לכול עובר ושווא,כי החתום בזה חתם בהן ובלוא , חציו אורח וחציו תושב, והותיר על חלקתו את חורשת ביאליק
לאחריו חתמה על הספר נחמה ביאליק , לאחריה חתום המשורר ק.י.סילמן ולבסוף החתום האחרון בספר האורחים בשנת 1941, היה אהרון קמיניקא .
אגדת פח הנשק
בשנת 1947 התפרסמה האגדה על פח הנשק שנמצא בקרבה לשכונה ,העובדה שתכולת הפך כללה : תת מקלע טומיגן, שני תתי מקלע סטן,אקדח תופי,כמות של כדורים ופצצה.
וכמו כול אגדה נמצאו לה מיד שתי גרסאות :
הגרסה הערבית ספרה כי מספר צעירים ערביים ראו מספר צעירים יהודיים משוטטים בין שכונת בית הכרם לשכונת דיר יאסין, כאשר ניסו ללוכדם ,ירו לעברם הצעירים ונמלטו תוך השלכת פח ,שנבדק בידי הכוחות האנגליים שהוזעקו ונמצאו בו חומרי נפץ ונשקים, בחיפוש שנערך בידי האנגלים לא נמצאו הצעירים.
הגרסה היהודית ,סיפרה על מספר צעירים לבושים כערבים שהתקרבו לשכונת בית הכרם מכוון הכפר דיר יאסין ובידם משהו חשוד,צעירים אלו נראו בידי כוח משטרתי שעבר בסביבה כאשר נתבקשו צעירים אלו לעצור, הם נמלטו והשליכו על הקרקע פח מתכת, לאור בריחתם של הצעירים נורו עליהם יריות בידי הכוח המשטרתי ,בפח נמצאו חלקי חבלה לשימוש כמובן שבחיפוש לא נמצאו הצעירים.
צא ולמד עד כמה הדמיון המזרחי הארץ הישראלי בונה לנו אגדות .
אגדת השחיטה ומחיר הבשר בשכונה
ועד השכונה החליט להתקומם בשנת ,1927 כנגד מחירי השחיתה הכשרה ומחירי הבשר הנמכר בשכונה , בטענה כי שכונתם מרוחקת מהמרכז ולכן יש לתת להם הנחה הן ממחיר השחיטה הכשרה והן במחיר הבשר , הנחה זאת של כשלושים אחוז ,נדרשה כנגד המחיר שהיה נהוג בשכונות שבלב העיר ובאזור העיר העתיקה לטובת השכונה המרוחקת .
אגדת הדיפלומטיה האנגלית
בשנת 1936 חנה בשטחה של השכונה כוח בריטי , החליט ועד השכונה על קיום מסיבה לקציני הגדוד באולם השכונתי של בית הועד,למסיבה הגיעו קציני היחידה וכמאה מאנשי השכונה , בדברי ברכתו של איש הועד יצחק יעקובי לקציני הגדוד האנגלי ובמיוחד לעומד בראשם ,הזכיר יעקובי כי הוא מברך את האומה הבריטית ובתקוה כי הבריטים יעמדו בהבטחתם לעם היהודי לזכויותיו בארץ ישראל.
מפקד הגדוד שנבוך מעט, נחלץ כדיפלומט מנוסה וציין בתשובתו מעבר לתודות על המסיבה כי הנו חייל מקצועי ואיננו דיפלומט ואיננו מתעסק בדיפלומטיה ולכן אינו מוסמך להיענות לבקשת יצחק יעקובי.

מיקום