התחבר
זאב וולף שחור זיסקינד נולד בגרודנה אשר בליטא היה בנו הצעיר של חיים ( אלכסנדר) זיסקיינד, זאב חיי בשנים 1869-1941 נפטר בגיל 72 , בנו של האב אלכסנדר חיים זיסקינד ואמו רייזל בת אפרים זלמן הנגיד ,משפחה עשירה שעסקה במסחר בבדים בווילנה , לאחר עליית משפחת אביו לארץ ישראל בשנת 1876 ,שלושה מבניו של האב נשארו בליטא להמשך לימודים בישיבות ,בהם רבי יוסף דוד זיסקיינד.
המשפחה התיישבה בירושלים , אביו חיים של זאב הקים בית מרקחת ברחוב היהודים בעיר העתיקה בירושלים,חבר וועד בכולל וילנה , חבר וועד כנסת ישראל וחבר מכובד בקהילה האשכנזית של ירושלים.
בתחילה התגוררה המשפחה בנחלת שבעה ובה פתחו חנות לבדים שהביאו עמם בעלייתם,אך בשנת 1891 היה ממקימי שכונת ימין משה ,חבר הוועד האשכנזי הראשון , ממקימי בית הכנסת האשכנזי , בשכונת ימין משה , התגורר למעלה מארבעים שנה .
זאב וולף שחור החל את לימודי היסוד בווילנה והמשיך אותם במוסדות תורניים בירושלים,כאשר גמר את לימודיו התורניים החל לעסוק במסחר ולאחר זמן קצר החל לעסוק בענף התרופות הן כיבואן והן כסיטונאי ,עסקיו שהתרחבו והוא החל מספק תרופות לבתי חולים ובתי מרקחת בארץ ישראל ומעבר לירדן.
במעשהו זה כסיטונאי תרופות ,החל להכניס את השלוב של הרפואה המודרנית בשימוש ברופאים מוסמכים ובתרופות בעלות ערך מדעי , המיוחד תרופת החינין כנגד המלריה פתיחת בית המסחר לתרופות הייתה כנגד הרפואה ,שהסתמכה על תרופות סבתא ומטפלים ללא הכשרה רפואית מסודרת ומוכרת כול זאת על מנת לצמצם את מקרי המוות כתוצאה ממחלות שתקפו את תושבי ארץ ישראל.
זאב וולף שחור בשנת 1911 הקים חנות נוספת ברחוב יפו בחצר בית פינגולד ממול למגרש הרוסים , בית מסחר לסיטונאות בתרופות ,חנות זאת נשרפה בפרעות 1929,האגדה הירושלמית מספרת, כי בעת שהשרפה פרצה הלך זאב שחור לכוון חנותו ברחוב יפו ,כאשר פגשוהו אנשים וסיפרו לו על השריפה בעסקו, הוא שאל מיד האם יש פגיעה בנפש כתוצאה מהשרפה, כאשר שמע כי אין פגיעה בנפש ,ברך על הנס, סבב את עצמו וחזר לבית הכנסת בשכונת ימין משה,וזאת כי לדעתו אין מה לעשות בשלב הזה וחבל על זמן אובדן לימוד תורה.
בשנת 1904 הרחיב את עסקיו כאשר הצטרף לקרוב משפחתו יצחק איירסקי בעל עסק תרופות ביפו וביחד הקימו בית מרקחת בעיר יפו, העסק ביפו התרחב בעת שהוכנס לעסק גם בן אחותו של זאב שחור הצעיר זלמן יעקב אפרים מייזל , ובית המסחר החל לשווק ולייצא בארץ ישראל ובאירופה ,חומרי דישון והדברה לחקלאות,בהמשך הקימה השותפות שנקראה שחור ושות' חנות סיטונאית לממכר תרופות ודשנים ברחוב בצלאל בתל אביב , חנות זאת נפרצה בשנת 1945 ונגנבה ממנה סחורה רבה.
למרות עסקיו המתרחבים, נשאר זאב שחור להתגורר בירושלים בשכונת ימין משה, זאת אף על פי שחבריו עברו לשכונות אחרות בירושלים, חלק רב מזמנו השקיע בהתנדבות ציבורית לטובת היהודים בירושלים .
חלק מפעילותו הציבורית הייתה עזרה ברכישת קרקעות במצוות גאולת הארץ ללא קבלת דמי תווך , ( זאת בזכות קשריו הטובים עם העשירים הערביים והשלטונות העותמאניים), בין האדמות שנרכשו היו כשלוש מאות דונם בסביבת מושבה פתח תקווה , לצרכיי הרכישה חבר לחיים כהן וביחד רכשו אדמות ביפו,בתל אביב ,בירושלים באזור תלפיות,(השטח שעליו הוקם קיבוץ רמת רחל) ,אזור בקעה השטח של שכונת מקור חיים , שטח באזור מחנה יהודה שכונת עץ חיים ועוד.
בשנת 1921 הצליחו סוף כול סוף ,לצמצם את המחלוקות בקרב העדות החרדיות האשכנזית בירושלים לאחר שהתארגנו כול הסיעות הדתיות החרדיות האשכנזיות , ערכו בחירות ובחרו וועד משותף שנקרא הוועד הדתי למזכיר הוועד נבחר זאב שחור .
לאחר רכישת האדמות באזור פתח תקווה בחלק מהאדמה נטע פרדס בשנת 1905,שבו הקפיד על מצוות שנת שמיטה למרות הפסד הכנסות כיוון שהיה איש דתי בעל אמונה, בנוסף תרם להקמת ישיבות ובנה חנויות להשכרה על מנת שמהכנסותיהם יוכלו המוסדות להתקיים.
כיוון שהיה איש דתי חלק מזמנו הקדיש זאב שחור ללימוד תורה הן ביום והן בלילות , כיוון שכך הוא פתח את עסקיו לשעות ספורות בכול יום,לאחר שהתבסס החל זאב שחור להגביר את לימודיו בתורה בספרי הזוהר,בתיקון חצות ובתפילות ולימוד ילדי השכונה בבית הכנסת האשכנזי בימין משה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה העמיד את ביתו והפכו לבית תבשיל לאספקת מזון לעניי השכונה לצורך זה עבד מטבחו לאורך כול שעות היום,בנות הבית עמלו בהכנת תבשילים ללא הפוגה וזאב כהרגלו עמד ועזר לאנשים כהרגלו על חשבון שעות הפעילות שלו בעסקיו .
עוד אגדה מפורסמת בקרב זקני העיר הייתה מצוות הכנת המצה השמורה לפסח בביתו בשכונת ימין משה , ההכנות מראש כללו את כול המצוות המחמירות לנושא אפיית המצה השמורה, כמו שנאמר טקס ההכנה הייתה ההצגה הטובה שבעיר ,רבים מתושבי העיר והשכונה היו מתאספים לצפות באירוע,כמובן שהילדים היו נדחקים לטבול ידם בפירורים שנשרו.
גם אגדת חג הסוכות נלחשת בין זקני ירושלים , זאב שחור נהג להקים שתי סוכות בחצר ביתו ,אחת בעבור המשפחה ואחת ענקית לתושבי השכונה ואנשים קשיי פרנסת יום, לסוכות אלו היה מספק מזון בעת החג .
האגדה השחורה של קבורת זאב שחור בשנת 1941 ,קשורה לחברת קדישא של הפרושים ,שנושאי המתים שלה חוללה שערורייה בעת הקבורה, קבוצת נושאי המת הזיזה את מיטת המת, בעת ההספדים והחלה לנוס עמה מבית ההספדים , מעשה זה עורר מריבה גדולה שבה הוחלפו מהלומות ונוצר ביזיון חמור של כבוד המת וכול זאת מכיוון שבימיו היה זאב שחור ,מגדולי מעריציו של הרב קוק אשר הפרושים החסידיים לא קבלו את דעותיו כיוון שהיה גדול השנואים בעיניהם , פרושים אלו הפיצו כרוזים כנגד הרב קוק , למרות התנגדותם הרבה זאב שחור לבקר בבית הרב קוק בשכונת דוד .
זאב וולף שחור היה אביהם של ששה ילדים מאשתו איטה אנטע שנפטרה לצערו בגיל צעיר ממחלה הילד הבכור היה משה לייב שחור , נכדיו היו חבר הכנסת בנימין שחור, האח יעקב שחור היה דוקטור לביו כימיה, האח אפרים עסקן חרדי וסוחר תל אביבי, בתו פייגה נישאה בשנת 1909 לאלחנן ,בתו שרה חיה נישאה ליחיאל מיכל חרל"פ בשנת 1919, לאחר שנפטרה האם , הבת הבכירה פייגה לקחה את תפקיד האכלת העניים וגמילות החסדים וכמובן את ניהול הבית, בנו אלכסנדר זיסקינד נישא בשנת 1929 לגניה ( עליזה ) גולדרי בתם של שמחה בונים גולדרי .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.