התחבר
בכינויו בידי האשכנזיים ( האופטיקר גבריאלוביץ ) גבריאל חי בשנים 1948 ממחלת השיתוק -1878 , קבור בבית הקברות שבסנהדרריה ,גבריאל נולד למשפחת רוקחים, אביו הרוקח רבי אריה לייב גבריאלוביץ היה בעל בית מרקחת ברחוב היהודים בעיר העתיקה, גבריאל למד בישיבות ובעיקר בישיבת עץ החיים,בגיל 17 נישא ל רחל בת אליעזר דנגילביץ (שקבורה בסנהדריה).
בשנת 1890 פתח מפעל ליצור סבון משובח ביחד עם דודתו חנה הירשנזון ושותף ממוצא גרמני ,אך המפעל נאלץ לסגור את שעריו מפאת תחרות קשה של סבון זול שיוצר בארץ לאחר כישלון זה פתח גבריאל מפעל למנעולים ומפתחות וגם הוא נכשל ונסגר, ניסיונו השלישי הייתה במפעל ליצור ומכירת בקבוקי סודה לשתייה שבו הצליח לאורך תקופה ארוכה.
תאבונו למסחר הביא אותו לנסות בגידולים חקלאיים ובשנת 1892 נטע כרם ופרדס באזור פתח תקווה , בלחץ אביו יצא לעיר בירות ולמד רוקחות ,שלאחר סיום לימודיו פתח את בית המרקחת בשכונה לפני מלחמת העולם הראשונה והיה פתוח בשכונה לאורך שלוש עשר שנה , אלא שבית המרקחת הזה נסגר בצו השלטון העותומאני בשנת 1908 עקב מחסור בתעודות הסמכה כרוקח מטעם השלטון העותומאני .
תושביה המזרחיים של השכונה שנתנו לו את השם איל איספרייסו גבריאל והאשכנזים כינו אותו האופטיקר גבריאלוביץ ,שרו שירי הלל למומחיותו של הרוקח , שבית המרקחת שלו ניצב ליד הכניסה לשכונה, מבנה שנהרס ונותרו ממנו רק המדרגות, רופאי השכונה מזארקי ואבו שדיד ,בדקו את החולים קבעו דיאגנוזה והעבירו את המשך הטיפול לרוקח גבריאל, הוא גם טיפל בערביים שגרו בקרבה לשכונה, חלק מהתרופות שנתן היו ממעשי ידיו
גבריאל גברילואביץ גר ברחוב התקווה 43 בשכנת ימין משה ,לאחר שבנה את ביתו בשנת 1904 בשנת 1923 מכר את ביתו בשכונה ל משפחת שמעון לייב אלברכט.
השלטון העותומאני פרסם בצו כי רוקחים יורשו לעבוד במקצועם רק באם למדו באוניברסיטה ורוקחים שעבדו למעלה מחמש עשר שנים והיו נקיים מרבב מפשלות בעבודתם רוקחים אלו חסרי הסמכה יאלצו לעבור בחינה באיסטנבול בידי פרופסורים מוסמכים.
אחד מתושבי השכונה פרסם מכתב תודה בשנת 1906 ,לעבודתו היעילה של הרוקח גבריאל שהציל את מאור עיניו של בניו לאחר שרופאים בירושלים כשלו בטיפולם בבנם,בשנת 1926 השיא גבריאל את בתו רחל.
בשנת 1898 נתמנה כרוקח הראשי באגודה הנתמכת בידי יהודי גרמניה שנקראה "למען ציון" , בהמשך ניהל את בית המרקחת המשפחתי בשכונת ימין משה ,למרות שהיה רוקח התפרסם הרוקח גבריאל גברילואביץ כמומחה למחלות טרופיות ומחלות עיניים שבהם עזר לאנשים עקב מומחיותו בטיפול ובתרופות.
בזכות טיפוליו אלו התחבב על אנשי הכפרים ואנשי השכונות והעיר העתיקה באזור ירושלים המשיך להרביץ תורה בישיבות ובעיקר תמך במוסד העיוורים דיסקין לאורך השנים , בשנת 1912 עזב את ירושלים והתיישב בחיפה, שם פתח ביחד עם גיסו אברהם אהרן ספקטור בית מרקחת בעיר.
בשנת 1923 היה בין מייסדי שכונת בת גלים בחיפה ושם אף בנה את ביתו החדש ,כאשר הזקין קיבל שיתוק וכך סיים את חייו בשנת 1948.
גבריאל לא נקבר לאחר מותו בשנת 1948 בהר הזיתים,לצד בנו יעקב וכלתו , למרות שרכש חלקה בטרם המלחמה ,ליד קבר בנו כיוון שלאחר מלחמת השחרור,השטח בהר הזיתים , היה בשליטת צבא ירדן, אי לכך נקבר בסנהדריה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.