התחבר
מעבר לשימוש בחאן באב אל וואד, כנקודת מנוחה והחלפת הסוסים בכרכרות לקראת העלייה לירושלים, בחזית חצר החאן נחצבה באר מים לשימושם של האנשים ובעלי החיות שטח המבנה כלל קומת קרקע ואורווה, חדר אפייה ללחם, חצר לשהיית העגלות והאנשים ומרפסת בעלת קשתות מאחורי החאן ניטע ובוסתן.
כמו כן שימש החאן גם כאכסניית אורחים ללינה ,במיוחד לאחר שהורחב שטחו של החאן בשנת 1873, בין יתר השירותים שהוענקו במקום הייתה האפשרות למנוחה של העוברים והצליינים ללינה ,לאוכל ותוספת של פרעושים ללנים במקום .
הקומה הראשונה היה בית הקהוה (בית הקפה) בחזית המבנה התערבבו העגלות שעלו לכוון יפו ביחד עם העגלות שירדו מירושלים לכוון יפו,ובינם החמורים,הפרדות והסוסים שעליהם רכבו האנשים,ולכול ההמולה הצטרפו עולי הרגל שידם לא הייתה משגת לתשלום בעבור הנסיעה או שכירת בעל החיים לרכיבה .
בקומה העליונה ששימשה את בית הקפה ,עמדה כירת בישול ועליה מספר קומקומים שהשתייה החמה בעבה בהם,ברחבי האולם שכבו ונערמו אנשים למנוחה זה לצד זה ומוזגי הקפה והשרתים עברו בינם ומעליהם לחלוקת כוסות הקפה, לאורחים בפנים ולאורחי החאן מחוסרי המזל בחוץ, יש והנמים על הקרקע באולם בקומה הראשונה , זכו להיטבל מהמזיגה שנשפכה מידי המוזגים ,בעת שהעבירו כוסות קפה או תה, בעת שחלפו מעליהם בפילוס דרכם בעת שהאורחים תפסו תנומה על הרצפה .
כיוון שהמקום היה צר מלהכיל את כמות הבאים ושבים רק חלקם הצליחו לתפוס מקום באולם בבחינת כול הקודם זוכה , חלקם של העוברים ,נמו בין בעלי החיים באורווה שהתפנה עבורם מקום , וייתרת האנשים ובעלי החיים תפסו פינות בחצר החאן הפתוחה ,בנקודות מסוימות על גבי הקירות בחוץ ,היו טבעות מתכת ואבן לקשירת החיות בעת ההפסקה.
לתזכורת נוספת לסיום תקופת הכרכרות והחאן ,תרמה פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892,אז התמעטו מספר האנשים שפקדו את החאן, התוצאה הסופית שהחל מבראשית תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל חאן שער הגיא נזנח לחלוטין.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.