העיר העתיקה שער יפו התחנה המרכזית לכרכרות חמורים סוסים וגמלים

כאשר חוברה ירושלים העתיקה לנמל יפו בדרך עפר שנסללה בתקופת התורכים ,החלה הדרך לחבר בירושלים מהכניסה של ירושלים כיום בואך שער יפו בעיר העתיקה , מצב זה יצר בנייה מואצת של מבנים לאורכו של הציר החדש שהפך במהרה לעורק חשוב ומרכזי בעיר , הדרך הסתיימה במה שנקרא התחנה המרכזית שמוקמה מחוץ לשער יפו, ליד השער אף הוקם בית מכס .

בתחנה המרכזית הזאת חנו כיכרות להסעת נוסעים ומטען,גמלים וחמורים ,כמובן חנויות ובתי קפה לשימוש הנוסעים והממתינים להסעות, בהמשך התפתח האזור בקטע רחוב ממילא ובקטע שלאורך החומות לכיכר העירייה של התקופה החדשה.

עגלות הנוסעים נקראו במילה הצרפתית דיליז'נס , בעברית נקראו מהירה ובערבית נקרא חנטור ,גודלה של הכרכרה נקבע על פי מספר הנוסעים שיכלו לשבת בה, הם נעו בין שישה נוסעים לעשרה ,כאשר הכרכרה הסיעה בעיר נרתמו לכרכרה שני סוסים לנסיעות מחוץ לעיר בדרכים בין עירוניות נרתמו בין שלושה לארבעה סוסים.

עד שהחלו להופיע הכרכרות נאלצו הנוסעים להגיע לירושלים בשימוש של בעלי חיים כחמורים,סוסים גמלים ופרדים, האדם הראשון שהביא במיוחד כרכרה היה רולה פלויד שהגיע ליפו ( נחשב לאבי מורי הדרך במאה התשע עשר) ,הוא הגיע עם כרכרה לירושלים בשנת 1867 הראשון ,שנה לפני שנגמרה סלילת הדרך לירושלים בימי התורכים, בשנת 1967 החלו הטמפלרים להקים קווים סדורים של כרכרות בין יפו למושבות שלהם בארץ ישראל.

הכרכרה הקטנה כללה מחוץ למושב העגלון ספסל במרכז הכרכרה שבו ישבו ששה איש שלושה בכול צד גב אל גב, הכרכרות הגדולות כללו מושבים בצדדי הכרכרה שבו ישבו פנים אל פנים והמזוודות היו במרכז,בכרכרות כאלו ישבו בין שמונה לעשרה נוסעים, כאשר הגיעו לעליות ירושלים היו קטעים שבהם הורדו הנוסעים ודחפו אותם במעלה המקטע,היו גם כרכרות ששלושה מושבים היו אחד אחרי השני , בהמשך השכלול רופדו המושבים והוספו בולמי זעזועים לצירי הכרכרות, הדרך לירושלים ארכה כארבע עשר שעות וכללה חניית ביניים ולינה בחאן בדרך כלל בשער הגיא או מוצא תחתית בית ילין .

כאשר הגיעו הרכבים הראשונים לירושלים ,כרכבים פרטיים או לתחבורה ציבורית בתחילה שכנו שתי התחנות אחת לצידה של השנייה עד אשר דחקה הקדמה את הכרכרות הצידה .

ספור שילוט הכיכרות בתחנה המרכזית בשער יפו
בשנת 1924 יצאה הוראת העירייה בירושלים לתליית שלטים על הכרכרות להובלת נוסעים בירושלים בחזית הכרכרה ומאחוריה שבה היה כתוב תחבורה ציבורית ומספרה כמספר רכב ובנוסף מספר הנוסעים שהכרכרה הייתה רשאית להסיע ,השלטים היו באנגלית ובערבית חלק מהעגלונים העבריים הוסיפו כיתוב עברי וחלקם נתקלו במחאתם של לוחמי השפה העברית שאף איימו במרד נוסעים יהודי.

תודה לאוסף התמונות של הקונגרס האמריקאי בעבור תצוגת התמונה